ע"א 2182/13 ציון בראל נ. חיים קאופמן ואח'

ההליך "הוקפא" במשך פרק-זמן לא קצר, בהסכמה, לאור הליך נוסף בין בעלי-הדין (ע"א 2976/12) והסכמת הצדדים, במסגרת אותו הליך, לפנות להליך גישור.

עם זאת, לאחרונה הודיעו המשיבים כי הם מתנגדים להמשך ה"הקפאה" של ההליך שבכותרת, וביום 14.1.2014 מסרו כי "הליך הגישור שבין הצדדים לא צלח".

בנסיבות האמורות ובהיעדר הסכמה מצדם של המשיבים, איני רואה עוד מקום להמשך ה"הקפאה", למצער בשלב המקדמי של ההליך שבו אנו מצויים כעת.

על כן, יש להיזקק בשלב זה לבקשתו של המערער לפטור מעירבון (בקשה מיום 22.4.2013). אומר מיד, כי אין בבקשה זו כדי להוכיח את חוסר יכולתו של המערער להפקיד עירבון. לא נעלמה מעיני העובדה כי המבקש חויב (בת"א 1267/09) בתשלום סכום-כסף גדול (ועל כך הערעור בע"א 2976/12), וכי על רקע זה פתחו המשיבים בהליך הפש"ר, אולם אין בחומר שלפניי כדי להוכיח שהמערער (שהינו עורך-דין ותיק ובעל נכסים) אינו יכול לגייס את סכום העירבון. יודגש, כי לא זו בלבד שהמערער לא פרס תשתית עובדתית מלאה, מפורטת ומבוססת לעניין מצבו הכלכלי, ולא הוכיח כי מצבו דחוק עד שאינו יכול להעמיד סכום-כסף לצורך עירבון, אלא שהוא גם לא הציג פירוט ותיעוד לגבי האפשרות להסתייע בסביבה הקרובה, ולא ציין, למשל, את עיסוקה והכנסתה של רעייתו. אוסיף, כי המערער שילם את האגרה בהליך שבכותרת, וכי הוא מיוצג על-ידי עורך-דין. לבסוף יצוין כי מתגובת המשיבים עולה שהמערער הפקיד סכום של 100,000 ₪, זמן לא רב לאחר שהגיש את בקשת הפטור, וכי בפרוטוקול הדיון מיום 11.2.2013, בהליך הפש"ר, אמר בא-כוח המערער כי "החייב יכול להוציא מכיסו כ- 2 מ'

₪".

עם זאת, בשים לב למהות ההליך מצאתי לנכון להעמיד את העירבון על סך של 20,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.

אציין, כי במסגרת הבקשות ל"הקפאת" ההליך הזכיר המערער בקשה לעיכוב ביצוע שהגיש, אולם לא מצאתי בקשה כזו בתיק.