ע"א 1825/16פלוני נ. פלוני

המערער הגיש בד בבד עם סיכומי התשובה מטעמו בקשה להתיר לו לצרף לסיכומי התשובה "כרך מוצגים נוסף".

לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי ושקלתי בדבר הגעתי למסקנה כי אין מקום להתיר את הגשת כרך המוצגים הנוסף.

על פי הוראת תקנה 443 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 רשאי הרשם להתיר הגשת תיק מוצגים באיחור "ובלבד שהמבקש הראה סיבה מספקת לכך". בפסיקה נקבע כי לעניין זה ראוי לשקול, בין היתר, את המועד שבו הוגשה הבקשה לצירוף מוצגים; את הסיבה לאי-צירוף המוצגים במועד; ואת המידה בה הגשת המוצגים תשרת את יעילות הדיון, או להבדיל תיצור סרבול, עיכובים בבירור ההליך או פגיעה בזכויות דיוניות של הצד שכנגד (ראו ע"א 8250/11 קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ , פסקה 3 (20.12.2012)). עוד יוזכר כי הטעם העומד ביסוד הכלל לפיו על בעלי הדין להגיש מוצגיהם ביחד עם סיכומיהם העיקריים הוא כדי שבעל הדין שכנגד יוכל להתייחס למוצגים במסגרת סיכומיו שלו - המשיב במסגרת סיכומיו העיקריים והמערער במסגרת סיכומי התשובה (ראו: ע"א 9032/10 עו"ד ארז נ'

Citibank N.A. Tel Aviv

(8.1.2012); ע"א 4576/11 עו"ד גובר נ' עו"ד זעירה (28.11.2012)).

בחינת הבקשה דנן בהתאם לאמות מידה אלו מובילה לטעמי לדחיית הבקשה, וזאת נוכח משקלם המצטבר של השיקולים הבאים:

ראשית, המערער לא הציג סיבה משכנעת מדוע לא צירף את מלוא המוצגים לכתחילה לתיק המוצגים שהוגש עם סיכומיו הראשיים ומדוע יש לאפשר לו לצרף מוצגים נוספים בשלב הדיוני בו התבקש הדבר.

שנית, עיתוי הגשת הבקשה מעורר קושי שכן הבקשה הוגשה לאחר שהמשיבה הגישה סיכומיה ומוצגיה. מתן היתר להגיש מוצגים נוספים ימנע אפוא מן המשיבה את האפשרות להתייחס לאותם המוצגים בסיכומיה.

שלישית, המערער לא הבהיר בבקשתו מהי חשיבותו הקונקרטית של כל אחד מהמסמכים הנוספים לצורך בירור השאלות שבמחלוקת וכיצד יש בו כדי להשליך על מארג הראיות הכולל שבתיק.

רביעית, עיון במסמכים שהגשתם מתבקשת מלמד כי קיים קושי להורות על צירוף של לפחות חלק מן המסמכים, וזאת מהטעמים הבאים: שניים מן המוצגים שהגשתם מתבקשת (מוצגים 41-40) הם סיכומי המשיבה בבית משפט זה ובקשת המשיבה בבית המשפט קמא לסילוק התביעה על הסף. מוצגים אלו ממילא נמצאים בתיק - כאמור מדובר בסיכומים שהוגשו במסגרת ההליך הנוכחי, ואילו הבקשה לסילוק על הסף צורפה על ידי המשיבה כמוצג ה' לתיק מוצגיה. אולם המערער מבקש לצרף מסמכים אלו למוצגיו שכן סימן לדבריו בעפרון סעיפים מקבילים בשני המסמכים והבדלים ביניהם בציינו כי הוא "מצביע על מה שלא הוכלל בסיכומי המשיבה, כהוכחות נוספות לצדקת טענותי[ו] בערעור". טכניקה זו מהווה באופן מעשי נסיון להרחיב את היקף סיכומי התשובה שנקבע למערער, שכן אותו "סימון" על מסמכים שממילא מצויים בתיק בית המשפט נועד להחליף טיעון בעניין (והדבר עולה מסיכומי התשובה עצמם בהם ציין המערער כי הוא ערך סימונים כאמור "בשל קוצר היריעה הנדרש").

כמו כן, לפחות אחד מן המוצגים שהגשתם מתבקשת (מוצג 43) לא הוגש כראיה בערכאה קמא (המערער מציין כי שכח להגישו), ומן האמור בבקשה נראה כי כך הוא גם לגבי מוצג נוסף (מוצג 42).

בנסיבות אלו כולן, ומשהמערער לא הרים את הנטל להוכיח קיומה של "סיבה מספקת" המצדיקה לסטות מן הכלל החל בעניין מועד הגשת המוצגים ולאפשר הגשתם באיחור בשלב הדיוני בו התבקשה הגשתם, הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשתו והיא נדחית אפוא.

להשלמת התמונה אזכיר - והדברים אמורים בהתייחס למוצגים 44-47 אשר לפי הנטען הוגשו כנספחים לתגובה שהגיש המערער בבית המשפט קמא (תגובה אותה צירף כמוצג 37) - כי תיק בית-המשפט קמא מצוי בפני ערכאת הערעור, והמותב אשר ידון בערעור רשאי ליתן כל הוראה בעניין לפי שיקול דעתו.

עוד אעיר בשולי הדברים, כי לא מצאתי להדרש לשאלה האם המערער כלל בתיק המוצגים שהגיש בד בבד עם סיכומיו הראשיים מוצגים אותם לא היה הוא רשאי לכלול בתיק מוצגיו, שכן המשיבה לא הגישה בקשה בעניין זה.

סיכומם של דברים

- הבקשה להגשת תיק מוצגים נוסף נדחית.

משנדחתה הבקשה על המערער להגיש סיכומי תשובה מתוקנים אשר אינם כוללים הפניות למוצגים שהגשתם התבקשה. סיכומי תשובה מתוקנים כאמור יוגשו עד ליום 8.5.2017. המערער ימציא למשיבה עותק של הסיכומים המתוקנים בד בבד עם הגשתם לבית המשפט.

במועד הגשת סיכומי התשובה המתוקנים תשיב המזכירות למערער את סיכומי התשובה שבתיק.

משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.

ההחלטה תומצא, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.