פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
8250/11 - ט"ז
ע"א
8753/11
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערת:
קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. פרמה לייף בע"מ
2.
TUMAL OVERSEAS CORP
3. מר צבי רזאל
בקשה להוספת מסמכים
החלטה
1.
לפניי בקשה מטעם המערערת בע"א 8250/11 (המשיבה בע"א 8753/11) לצרף לסיכומי התשובה מטעמה מוצגים ואסמכתאות נוספים.
אציין בפתח הדברים כי עד כה הוגשו מטעם הצדדים כתבי טענות ארוכים עד-מאד ומסמכים רבים, והיקף התיקים הלך ותפח; כמו-כן התגלעו בין הצדדים מחלוקות דיוניות רבות, ויעידו על כך ההחלטות שניתנו על-ידי רשמי בית המשפט. כעת עיינתי היטב בטענות הצדדים לגבי הבקשה שלפניי, ואגש להכרעה בלי להרחיב בדברי-רקע.
2.
לגבי המוצגים הנוספים – לא מצאתי לאפשר הגשתם. ככלל, על בעלי-הדין להגיש את מוצגיהם במועד שנקבע להגשת הסיכומים. כך עולה מתקנה 438 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), וכך נקבע בסעיף 7 לצו הסיכומים שניתן ביום 19.2.2012. בהקשר זה נקבע לא אחת כי על המערער להגיש את תיק המוצגים מטעמו במועד הגשת הסיכומים העיקריים (ולא במועד הגשת סיכומי התשובה), זאת כדי שהמשיב יוכל להתייחס למוצגים המסגרת סיכומיו-שלו (ראו ע"א 4576/11 עו"ד גובר נ' עו"ד זעירה (לא פורסם, 28.11.2012); ע"א 1538/10
לב היהלום שבניקיון בע"מ נ' גולדבליט (לא פורסם, 17.2.2011)). "טעם הדבר" – כך נפסק – "הוא כי צירוף מוצגים ואסמכתאות בשלב סיכומי התשובה עלול ליצור יתרון דיוני לא הוגן, באשר המשיב אינו יכול להתייחס לכך במסגרת הסיכומים בכתב שהוגשו מטעמו" (ע"א 9032/10 עו"ד ארז נ'
Citibank N.A. Tel Aviv (לא פורסם, 8.1.2012); ראו גם ע"א 4333/11 סלומון נ' גורי יבוא והפצה בע"מ (לא פורסם, 19.4.2012)).
3.
אמנם, בעל-דין רשאי להגיש בקשה לצירוף מוצגים נוספים בשלב מאוחר יותר, אך לאור התכליות המונחות ביסוד קביעת סדרי הדין בצו הסיכומים, אין להיעתר לבקשה כזו כדבר שבשגרה, אלא רק בהתקיים נימוקים טובים לכך ("סיבה מספקת" בלשון תקנה 443 לתקנות). בהקשר זה ניתן לבחון, בין היתר, את המועד שבו הוגשה הבקשה לצירוף מוצגים נוספים; את הסיבה לאי-צירוף המסמכים לתיק המוצגים שהוגש בסמוך להגשת הסיכומים העיקריים; את המידה שבה הגשת המוצגים הנוספים תשרת את תכליתם של סיכומי התשובה; ואת המידה שבה הגשת הסיכומים הנוספים תשרת את יעילות הדיון, או להבדיל תיצור סרבול, עיכובים בבירור ההליך או פגיעה בזכויות דיוניות של הצד שכנגד.
4.
ומן הכלל אל הפרט: המערערת חפצה לצרף לסיכומי התשובה מסמכים שהם "כתבי טענות, תצהיר, בקשות והחלטות, שהוגשו בפני הערכאה קמא...". אומר מיד כי מסמכים מסוג זה אינם מוצגים "במובן הצר" של המילה, שהרי לא מדובר בראיות שהתקבלו וסומנו בערכאה הדיונית (ראו ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). עם זאת, ככלל בית משפט זה אינו שולל באופן גורף צירוף כתבי-טענות לתיק המוצגים, וצוין כי בנסיבות מסוימות הדבר מותר ואף עשוי להיות בו טעם (ראו ע"א 7094/09
ברזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ
(לא פורסם, 15.11.2010); ע"א 3954/09 שווקים חדשים הוצאה לאור בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (לא פורסם, 22.11.2010)). אלא שבענייננו, מדובר כאמור בצירוף מסמכים נוספים בשלב סיכומי התשובה, בתיק שכבר כעת נושא "משקל כבד" בגין ריבוי המסמכים ואורכם של כתבי הטענות שבו. על רקע זה, העובדה שמדובר ב"מוצגים" שאינם ראיות אלא כתבי בי-דין נוספים מתיק בית המשפט קמא (שבכל מקרה פתוח לעיונו של בית משפט זה) – שוקלת לחובת הבקשה.
מעבר לכך אציין כי בחנתי את הסברי המערערת לגבי המסמכים שבהם מדובר, כמו-גם את תגובתם של המשיבים, ולא שוכנעתי כי צירופם של המסמכים כמוצגים נוספים חיוני או מוצדק בשלב מתקדם זה. אדרבא, עיון בטענות הצדדים מעלה חשש ממשי כי הצירוף המבוקש אינו עולה בקנה אחד עם השיקול של יעילות הדיון ומניעת סרבול, וכי בפועל יש בו כדי להרחיב את היקפם של סיכומי התשובה (ראו למשל הבקשה לצירוף תצהיר שהוגש לבית המשפט קמא על-ידי המערערת, ואשר יש בו – לדברי המערערת – "תשובה לטענות הסרק של המשיבים הכלולות בסיכומיהם").
5.
לגבי הבקשה לצירוף פסקי-דין נוספים לרשימת האסמכתאות – איני רואה להידרש לה בטרם שתפרט המערערת אילו הם פסקי-הדין שבהם מדובר. המערערת תוכל למסור נתון זה תוך 3 ימים, ואז אתן החלטה בנדון.
המערערת תישא בשכר טרחת עורכי-הדין של המשיבים בסכום של 4,000 ₪ (הסכום הוא לכל המשיבים, שהגישו תגובה יחד).
ניתנה היום, ז' בטבת תשע"ג (20.12.2012).
גיא שני
ר ש ם