ע"א 5814/11 רחל סופר נ. עו"ד איתן שלמה ארז

מונחת לפניי בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 25.7.2011, שבה נתקבלה בקשתם של המנהלים המיוחדים על נכסיה של המערערת (המצויה בכינוס נכסים), להורות לה להעביר לידיהם ייפוי-כוח בינלאומי שיאפשר להם לפעול למימוש נכסיה המצויים בחוץ-לארץ; להורות על איסור ביצוע דיס פוזיציה בחשבונות בנק ובנכסים של המערערת בחוץ-לארץ; ולהורות למערערת להעביר לידיהם העתק של חוזה השכירות בנוגע לדירת מגוריה. הערעור שבכותרת מתמקד בהוראה הנוגעת לייפוי הכוח הבינלאומי.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות המשיבים (המתנגדים למתן הפטור ואף מבקשים להגדיל את סכום העירבון), וכן בתשובות שהגישה המערערת, לא ראיתי לנכון ליתן פטור מהפקדת עירבון בהליך זה.

החובה להפקיד עירבון בהליך ערעורי קבועה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הפקדת עירבון היא הכלל – כשמדובר בהליך-של-ערעור – ופטור יינתן רק בהתקיים שני תנאים מצטברים : הוכחת חוסר יכולת כלכלית, וסיכויי הליך ממשיים. לצורך ביסוס התנאי הראשון נדרש בעל-הדין להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה. אכן, "המבקש פטור מהפקדת עירבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון" (דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן בבש"א 4807/11 מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (טרם פורסם, 29.6.2011)).

בענייננו לא עמדה המערערת באופן מלא בנטל להוכיח חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון. אמת, כנגד המערערת ניתן צו כינוס נכסים, ולדבריה כל נכסיה (לרבות סכומי כסף גבוהים ביותר) נתפסו. עובדה זו יש לה נפקות בבקשה כגון זו המונחת לפניי. עוד אציין כי בין נספחי הבקשה מצוי מכתב מיום 1.12.2010 שממנו עולה כי בתכנית "שכר מצווה" הכירו בזכאותה של המערערת לסיוע משפטי. עם זאת, לאחר עיון בחומר שלפניי ובטענות הצדדים, לא שוכנעתי כי המערערת אינה יכולה להפקיד עירבון בסכום מתון. ראשית אציין כי מן הבקשה שלפניי אין לגזור תמונה מלאה, מדויקת ומבוססת לגבי רמת החיים של המערערת (המתגוררת בשכירות בוילה בהרצלייה), לגבי הוצאותיה השוטפות, ולגבי נכסיה (לרבות נכסים בחוץ-לארץ).

זאת ועוד: המערערת לא ביקשה פטור מאגרה, ושילמה את מלוא האגרה בגין ההליך – בסך של 2,817 ₪. המערערת מסבירה כי בשל דחיפות העניין גייסה את סכום האגרה מסביבתה הקרובה. על פני הדברים, עובדת תשלום האגרה אינה מתיישבת עם הטענה כי אין באפשרותה של המערערת להפקיד עירבון כלשהו. אדגיש, כי בבקשה לפטור מעירבון מוטלת על יוזם ההליך החובה להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את הסכום הדרוש מקרובים ומידידים. עמד על כך לאחרונה כבוד השופט ג'ובראן, בציינו כי מבקש הפטור:

[נדרש] להוכיח כי לא רק הוא עצמו, לרבות בת זוגו והוריו אם הוא סמוך על שולחנם (ראו תקנה 14 (א) לתקנות האגרות), נעדר יכולת כלכלית, אלא שאף לא עלה בידו להסתייע בסביבתו הקרובה על מנת לגייס את הסכום להפקדה. תכלית המבחן היא להרחיב את הנטל המוטל על יוזם ההליך להבטחת האינטרס של הצד שכנגד, אשר שלא מיוזמתו, נאלץ לשאת בהוצאות של הליך משפטי נוסף. אין מדובר במבחן נוקשה, אלא בכלי נוסף העומד לרשות הרשם בבואו לאזן בין השיקולים המתחרים במסגרת בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון: זכותו של מבקש הפטור שלא תיחסם דרכו רק משום שהוא דל באמצעים אל מול ההפסד שעלול להיגרם לצד השני, אם לא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו (בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (טרם פורסם, 3.10.2011)).

המבקשת אמנם טוענת כי אין ביכולתה לגייס מקרוביה סכום נוסף, אולם טענה זו לא נתמכה בפירוט הולם לגבי המצב הכלכלי של המעגל המשפחתי הקרוב (כגון ילדים), ואין בצדה תיעוד כלשהו:

הלכה פסוקה היא כי הפנייה לקופת בית המשפט תיעשה כמוצא אחרון ורק לאחר ששוכנע בית המשפט כי מוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון מהמעגל הקרוב אליו... לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

(טרם פורסם, 17.12.2009)).

יש להוסיף כי המערערת נמנעה מתשלום הוצאות שנפסקו לחובתה בהליכים קודמים (ראו טענות המשיבים בעניין זה וכן החלטת רשם בית הדין הארצי לעבודה מיום 29.8.2011). שיקול זה אף הוא צריך להילקח בחשבון באיזון בין האינטרסים הרלוונטיים.

אם כן, אין בידי לקבוע כי הוכח באופן מספק שהמערערת אינה מסוגלת להפקיד עירבון כלשהו. גם ביתר הטענות המועלית בבקשה שלפניי לא מצאתי עילה למתן פטור מלא מהפקדת עירבון. לאחר עיון בתיק ובטענות הצדדים לעניין הפטור, באתי לכלל מסקנה כי סכום העירבון שנקבע על-ידי המזכירה הראשית בהליך זה - סכום מתון יחסית של 5,000 ₪ - מאזן כראוי בין כלל השיקולים הנוגעים לעניין, ואין מקום לשנות ממנו. העירבון יופקד אפוא תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.