ע"א 2119/01 לאה בן ציון נ. האפטרופוס הכללי

המבקשת הגישה בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה מפורטת וכוללת נתונים מספיקים אודות דלות אמצעיה של המבקשת, ומצבה הבריאותי החולני.

אף על פי כן, מצא המשיב לנכון להתנגד לבקשה. המשיב אינו יכול לתקוף את הטענות אודות דלותה הכלכלית של המבקשת, למעט ההערה כי שהמבקשת אינה מזכירה מדוע בתה אינה יכולה לעזור לה לצורך התשלומים. נוכח מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, נראה לי כי נתון זה אינו משמעותי, ואין הוא יכול למנוע הענקת הפטור.

גם בטענה אודות סיכויי הערעור אין ממש. שאלת רצונו החופשי של המוריש אינה שאלה פשוטה, והערעור מעלה שאלה רצינית, אשר די בה כדי לבסס בשלב זה מתן פטור.

בבש"א 7662/00 כנעאן מחמוד נ' הסנה חברה לביטוח, הערתי ביחס לחברות הביטוח:

בידי חברות הביטוח די אמצעים לוודא כי חובות שונים, לרבות אלה שמקורם בהוצאות משפט, יפרעו. החברות עוסקות בדרך השגרה בהפעלת כוח התביעה לשם מימוש זכותן. הן נהנות, אגב כך, ממערכת אכיפה משוכללת. הן עצמן פטורות מחובות המוטלות על בעלי דין אחרים, וזאת במישורים שונים, לרבות מישור הערבון. על כן, שומה עליהן לנהוג במדיניות נאותה וביד רחבה, כלפי בעלי הדין האחרים, המצויים בעמדת נחיתות כלפיהן, על מנת שלא תחסם זכות הגישה של אותם בעלי דין לבית המשפט.

אם כך חברת הביטוח, המשיבה - על אחת כמה וכמה.

התוצאה היא שניתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. מוצע לבעלי הדין להיזקק להליך של גישור, ובעלי הדין יגיבו על אפשרות זו בתוך 21 ימים.