פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
2188/14
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקש:
סלומון גבאי
נ ג ד
המשיבים:
1. רו"ח חיים קמיל
2. עו"ד ורו"ח איתמר מחלב
3. עו"ד בלפור קויתי
4. כונס נכסים רשמי
הוגש הליך
החלטה
בתיק זה התעוררה שאלת סיווגו הנכון של ההליך – בקשת רשות ערעור או ערעור בזכות. שאלה זו הועברה להכרעתי.
להלן הרקע בקליפת אגוז, כפי שעולה מהחומר שלפניי: במסגרת הליכי פירוק של חברת "אזולאי עמרם חברה לפיתוח ייזום והשקעות בע"מ" (להלן: החברה ), מינה בית המשפט המחוזי את המשיב 1 כמנהל מיוחד לשם השלמת פרויקט בנייה שהיה בעיצומו בעת שנקלעה החברה לקשיים. במסגרת מינויו, הוסמך המנהל המיוחד להכריע לגבי הזכויות בדירות שבפרויקט, ונקבע כי על החלטות המנהל המיוחד אפשר יהיה לערער תוך 30 ימים.
ביום 22.12.2011 קבע המנהל המיוחד כי דירה 7 ב"בניין ספיר" אינה שייכת למבקש, וכי החוזה שנכרת בינו לבין החברה הוא חוזה למראית עין. המבקש ערער על הכרעת המנהל המיוחד לפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בית המשפט דחה את הערעור ביום 26.12.2013. על החלטה זו הוגשה ביום 23.3.2014 בקשת רשות הערעור שבכותרת.
הצדדים שהביעו עמדה בשאלת סיווגו הנכון של ההליך הם המבקש, המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי. המבקש הסביר כי הגיש הליך של בקשת רשות ערעור מכיוון שסבר כי בית המשפט המחוזי דן בערעור על הכרעת המנהל המיוחד מתוקף סמכותו הערעורית. עם זאת, ציין המבקש כי אם עומדת לו זכות ערעור על ההחלטה, מבוקש לאפשר לו להגיש הליך של ערעור. המשיבים מצדם סבורים כי עומדת למבקש זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.
זו גם דעתי. כידוע, דיני הערעור על החלטות בהליכי פירוק (להבדיל מהחלטות בענייני פשיטת רגל) זהים לדיני הערעור הרגילים בהליכים אזרחיים, ועל כן חלה בכגון דא ההבחנה בין פסק-דין הנתון לערעור בזכות לבין "החלטה אחרת" שהערעור עליה טעון רשות. בענייננו, דומני כי לצורך סיווג ההליך יש להשקיף על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי בדומה לאופן שבו מתייחסים להחלטות של בית משפט מחוזי בערעור על החלטה של בעל תפקיד בתביעת חוב. לאמור: החלטת בית המשפט המחוזי במקרה כזה נחשבת להחלטה הניתנת בערכאה ראשונה (ראו והשוו ע"א 7829/04
הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' פאן
אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) (13.7.2008); בש"א 998/92 בן-ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה בע"מ (בפירוק) , פ"ד מו(2) 749 (1992)).
לאור האמור, ומכיוון שהחלטת בית המשפט המחוזי סיימה את ההליך בעניין תוקף ההסכם שבין המבקש לבין החברה ובעניין הזכויות בדירה, ההחלטה מהווה "פסק-דין" שעליו יש להשיג בהליך של ערעור בזכות.
אשר על כן, ובהתאם לתקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מתבקשת המזכירות להסב את ההליך מבקשת רשות ערעור להליך של ערעור בזכות . המבקש ישלים את האגרה תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו, והטיפול בהליך יימשך בהתאם לסיווגו העדכני. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, ח' באייר תשע"ד (8.5.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם