ע"א 2190/99 מרדכי ששון נ. זוהר ששון

נתתי דעתי לתוכנה של הבקשה ולתגובת המשיבים וזו מסקנתי:

נשוא הערעור שבגינו מתבקש עיכוב הביצוע הוא פסק דינו של בית משפט קמא בו נדחתה בקשת המבקש לסעד הצהרתי לפיו מלוא הזכויות בנכס הידוע כחלקה 103/2 גוש 40005 ברח' הברוש 24 באילת (להלן -"הנכס") שייכות לו וכי הוא רשאי להירשם כבעל הזכות הבלעדית בו. על קביעה זו של בית משפט קמא הוגש הערעור. בידי משיב 2 יפוי כח בלתי חוזר מכוחו הוקנה לו הכח להעביר את רישום הנכס משמה של גב' גל לשם שני בני הזוג. טרם נעשתה פעולה על פי יפוי כח זה.

בנסיבות הענין, וכדי למנוע מן הצד האחד יצירת קושי בהחזרת המצב לקדמותו באם הערעור יתקבל, ומן הצד האחר להימנע מיצירת הגבלות על משיבה 1 מעבר לצורך, אני קובעת כדלקמן:

(1) יש לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני ככל שהיא מבקשת לאסור על המשיבים או מי מהם לפעול על פי יפוי הכח הבלתי חוזר או כל מסמך אחר לצורך ביצוע העברת הנכס מגב' גל לשמם של המבקש והמשיבה 1.

(2) יש לקבל את הבקשה לצו מניעה זמני ככל שהיא מבקשת לאסור על המשיבה 1 או כל אדם מטעמה מלהעביר זכות מזכויותיה בנכס לצד שלישי וזאת עד להכרעה בערעור. מוצא, איפוא, צו מניעה זמני כאמור, אולם תנאי לכניסתו לתוקף של צו זה במתן ערבות עצמית על ידי המבקש וכן ערבות צד ג' מטעמו להבטחת נזקיה של משיבה 1 אם הערעור יידחה כאשר כל אחת מן הערבויות עומדת על סכום של 250,000 ש"ח.