ע"א 2242/03 אורה אברהם נ. עדנאן רשאד

בפניי בקשה לפטור מחובת ערבון, ולחלופין – למתן ערובה במקום ערבון.

ברקע הבקשה עומדת העובדה, שבבית משפט קמא חוייבו המערערים בעיקול מגרש על מנת להבטיח את הוצאות המשיבים. במצב זה, עותרים המערערים לכך שערובה זו תבטיח גם את הוצאות המשיבים בערעור שבכותרת.

בכתבי בי הדין שבפניי הועלו טענות שונות על ידי בעלי הדין. בין השאר, עלו שאלות ביחס למימון אגרה בסך 12,600 ₪ בידי המערערים בשנת 1999, תשלום על חוות דעת מקצועיות במרץ 1998 ובנובמבר 2001, מימון שכר טירחת עורכי דינם של המערערים, מימון אגרת הערעור על ידם, קיומם של שעבודים ועיקולים שונים על המגרש, שאלת הכנסות המערער מעדר הבקר שבבעלותו, וקיומה של הכנסה של המערערים מדמי שכירות על נכסי דלא ניידי במגרש שבבעלותם. מתגובות המערערים עולה, כי האגרה ששולמה בשנת 1999 שולמה בתשלומים. כך גם התשלום עבור חוות דעת מקצועיות ועבור שכר טירחת עורכי דין. תשלום האגרה הוסבר בכך שהמדובר בסכום קטן בהרבה מן הערבון. לגבי נכסי הדלא ניידי, נמסר כי אלה אינם מושכרים. ביחס לאפשרות להטיל עיקול על המגרש, נמסר כי חרף קיומם של שעבודים נוספים, הוטל עיקול על המגרש בבית משפט קמא. ביחס לעדר האמור, הובהר כי אין הוא מניב הכנסה.

עם זאת, גם עתה, לא צורפו דפי חשבון בנק של המערערים, או דוחו"ת למס הכנסה.

התוצאה של מכלול הדברים אינה חד משמעית. עולה מהם קשיים כלכליים של המערערים, אך עולה גם כי למערערים יכולת כלכלית מסויימת. אוסיף, כי נתתי דעתי גם לסיכויי ההליך, ובהקשר זה לא אוכל לקבוע כי המדובר בהליך סרק אשר אינו מגלה כל טענה הראויה לבירור.

במצב זה, נראה לי כי הפיתרון המאוזן הוא להורות על הפקדת ערבון במזומן בסך של 15,000 ₪, ולקבוע כי אם יחוייבו המערערים בהוצאות בשיעור גבוה מכך, יובטח חיוב ההוצאות שיושת עליהם באמצעות העיקול שהוטל בבית משפט קמא על נכס המקרקעין שברשותם. הערבון יופקד ב- 3 תשלומים שווים, בסך 5,000 ₪ כל אחד. התשלום הראשון יופקד תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, ואחרי כן, בפרקי זמן של עד 30 ימים בין תשלום לתשלום. לא יופקד אחד התשלומים במועד, יידחה הערעור באין הפקדת ערבון, בלא צורך בכל הודעה נוספת.