ע"א 2250/98 בנק לאומי לישראל בעמ סניף בית שאן נ. יוסף סלים

בפני בקשה לתיקון הודעת הערעור שכנגד, אשר הוגשה על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 5.3.98, כך שתכלול גם ערעור על החלטה נוספת מיום 3.5.98 (להלן: ההחלטה הנוספת) המהווה, על פי האמור בה, חלק מפסק-הדין החלקי.

בבקשה נטען, כי מאחר שהערעור שכנגד הוגש במועד ומאחר שההחלטה הנוספת הפכה חלק מהפסק, אין צורך בטעם מיוחד לצורך תיקון הודעת הערעור, ואם יש צורך בטעם מיוחד, הרי הנסיבות המפורטות בבקשה, ובעיקרן, נסיונו של המערער שכנגד להביא לביטול ההחלטה על-ידו בהגשת בקשות לבית המשפט המחוזי לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, מהוות טעם מיוחד.

המערער, המשיב שכנגד, מתנגד לבקשה. לטענתו, המועד להגשת הבקשה לתיקון הודעת הערעור שכנגד חל לכל המאוחר ארבעים וחמישה יום ממועד מתן החלטת בית המשפט קמא מתאריך 4.5.98. כמו כן טוען, כי בניגוד לאמור בבקשה, ידע המערער שכנגד על החלטת בית המשפט מתאריך 28.6.98, ועל כן איחר המועד להגשת בקשה זו, מאחר שהבקשה אינה מגלה טעם מיוחד כנדרש לצורך הארכת המועד, דינה להידחות.

מוסיף המשיב שכנגד וטוען, כי בהודעת הערעור שכנגד המתוקנת מבקש המערער שכנגד להוסיף נימוקי ערעור על פסק הדין החלקי מיום 5.3.98.

הדין בעניין זה עם המבקש, המערער שכנגד.

בהתאם לסעיף 81 (ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984-, לפיו ניתן לערער על החלטה המתקנת פסק-דין אך במסגרת הערעור על פסק הדין, התקבלה ביום 8.6.98 בקשתו של המערער (המשיב שכנגד) לתיקון הודעת הערעור מטעמו, כך שתכלול גם ערעור על ההחלטה הנוספת.

על פי הפסיקה, קיומו של הליך אחר תלוי ועומד לפני בית המשפט מהווה טעם מיוחד להארכת המועד להגיש הליך אחר באותו עניין (ראו: ע"א 7044/93 אסתר גורה נ' מרדכי גורה , תק-על כרך 94 (4), עמוד 218 (האיזכורים שם). הגיון דברים זה חל מקל וחומר לענייננו. בענייננו הוגש הערעור שכנגד במועד. לאחר הגשתו התקבלה ההחלטה הנוספת ותוקנה הודעת הערעור כאמור. הבקשה לתיקון הודעת הערעור שכנגד הוגשה זמן לא רב לאחר שבקשותיו של המערער שכנגד לביטול ההחלטה הנוספת, שהוגשו לבית המשפט קמא, נדחו, וזאת בטרם החל הערעור להתברר ועוד בטרם הוצא צו לסיכומים בתיק. בנסיבות אלו, יש מקום להיענות לבקשה לתיקון הודעת הערעור שכנגד.

לעניין טענת המערער, המשיב שכנגד, כי המערער שכנגד ניסה להוסיף נימוקים על פסק-הדין החלקי - המערער מתבקש להגיש בקשה, תוך חמישה-עשר ימים ממועד המצאת החלטה זו, ובה יפרט אילו סעיפים לטענתו בהודעת הערעור שכנגד חורגים מהרשות שניתנה. המערער שכנגד יוכל להגיב על בקשה זו תוך חמישה-עשר ימים ממועד המצאת הבקשה. לאחר הגשת הבקשה והתגובה, אדון בבקשה זו.