פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
2270/01
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
העורר:
אלקסייב ולדימיר
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 2.3.01 בב"ש
90509/01
שניתן על-ידי כבוד השופטת
ע'
קפלן הגלר
תאריך
הישיבה: ג' בניסן תשס"א (27.3.01)
בשם
העורר: עו"ד פרידלנד לירן
בשם
המשיבה: עו"ד י' ליבליין
החלטה
העורר נאשם באישום אחד בהתעללות בבנו הקטין יליד 1989. ההתעללות המיוחסת התבטאה בתקיפות גופניות קשות ואכזריות, בין השאר, מכות, השלכת חפצים, קשירת הקטין באזיקים והכאתו.
העורר שוחרר על-ידי המשטרה בתנאי הרחקה מהדירה למשך 7 ימים. הוא מואשם בכתב האישום באישום שני בהפרת הוראה חוקית, בכך שנכנס לדירה בניגוד לתנאי השחרור.
בית משפט השלום הורה על שחרור העורר לחלופת מעצר בתנאים ועיכב את ביצוע החלטתו על מנת לאפשר למשיבה להגיש ערר לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערר המשיבה בקובעו, כי חלופת המעצר אינה ראויה ואינה מבטיחה את תכלית המעצר לאור מסוכנותו של העורר.
הסניגורית טענה להעדר מסוכנות גם אם העורר ביצע את העבירות המיוחסות לו. הוא אוהב את בנו, הוא יושב במעצר מאז 11.2.01. משפטו קבוע ל19.4.01- ולא יסתיים באותו מועד בודאי לא בהכרעת דין ובגזר דין, לאור הכחשתו את המיוחס לו.
אין לעורר אפשרות להציע חלופה אחרת. הוא עבד במפעל קודם שנעצר ואין נכונות מצד המעביד להתחייב לקבל אותו לעבודה אם ישוחרר.
החלופה המוצעת אכן אינה מתאימה. היא לוקה בחסר. אין מקום עבודה המוכן לקלוט את העורר. הידיד שמוכן לקבלו לביתו, יוצא לעבודה ואינו יכול לשמור על העורר בשעות בהן הוא נמצא בעבודה. ואכן, העורר הפר צו, יצא מבית חברו והגיע לביתו, לשם נאסר עליו להגיע. הוא מעל באמון ומבקש לתת בו אמון ולשחררו למעצר בית חלקי, תוך יציאה לעבודה, כשאין מקום עבודה שמוכן לקלטו ולקבל על עצמו התחייבות כלשהי ביחס אליו. פיקוח חברו נמצא בלתי אפקטיבי.
בהתחשב בכל האמור, אינני מוצאת שחלופת המעצר המוצעת משיגה באופן מניח את הדעת את תכלית המעצר. כל עוד לא תומצא חלופה רצינית יותר, אין לשחררו ממעצר.
לעת הזו, יישאר העורר במעצר. הערר נדחה.
ניתנה היום, ג' בניסן תשס"א (27.3.01).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
01022700.
J02