ע"א 2280/21 יצחק בן משה נ. הכונס הרשמי

1.

הבקשה שלפניי, אשר הוגשה במסגרת ערעור, מבקשת כי תינתן הוראה לנאמנות (המשיבות 2 ו-3) לבדוק 14 תביעות חוב שהוגשו נגד המערער, חייב בפשיטת רגל (והמבקש בבקשה דנן. להלן: המערער ), העומדות על סך מצטבר של כ-24 מיליון ש"ח.

2.

ואולם, הבקשה דנן לא הוגשה ביחס להחלטה הנוגעת לתביעות החוב גופן, אלא במסגרת ערעור שהגיש המערער, ביום 5.4.2021, על החלטתו של בית המשפט קמא מיום 10.2.2021 במסגרת פש"ר 24386-07-13, בגדרה נדחתה בקשה נוספת של המערער להארכת מועד להפקדת העירבון, כתנאי לדיון בערעורים שהגיש על הכרעות בתביעות חוב שניתנו נגדו.

3.

דין הבקשה להידחות. מדובר בבקשה חסרה, אשר אינה מציגה את התשתית העובדתית והמשפטית באופן ברור ומפורט, וכבר מטעם זה ראוי לדחותה על הסף. זאת ועוד, ככל שניתן ללמוד מהבקשה גופה, עסקינן, הלכה למעשה, בניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט קמא מושא הערעור, כמו גם את הדיון בערעור עצמו, ולהעניק למערער את הסעד הסופי המבוקש על ידו – הכרעה בערעורים שהגיש על תביעות החוב שניתנו נגדו. ויובהר, ערעורים אלה כלל לא נדונו לגופו של עניין, משלא הפקיד המערער ערבון נדרש בהתאם להחלטת בית המשפט קמא מיום 12.7.2017, וחרף הארכות שניתנו לו. לכך לא ניתן כמובן להיעתר.

4.

יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שהמערער, שאיננו מיוצג, מגיש בקשות חסרות תוחלת. טוב יעשה המערער אם במקום להמשיך ולהגיש בקשות סרק כגון זו, יפנה לקבלת סיוע משפטי מתאים.