ע"א 2294/99 ש. כאכון מלונות ונופש 1987 בע"מ נ. עמידר - החברה הלאומית לשי

זהו ערעור שני באותה פרשה. במסגרת הערעור הראשון (ע"א 8729/96) נקבע כי יש להחזיר את ההליך להשלמה לבית המשפט המחוזי, על מנת שידון ויחליט בשאלה אם הוכחו על-ידי המערערים הוצאות בגין שיפוצים בסכום העולה על 50,000 ש"ח, ומה הפיצוי המגיע להם בגינם. כן הוטל על בית המשפט המחוזי לדון בזכאות המערערים להחזר סך 10,500 ש"ח ששולמו על ידם תמורת רכישת מקררים משומשים. בית המשפט המחוזי, ששמע ראיות משלימות, קיבל את תביעת המערערים להחזר מחיר המקררים, אך דחה את תביעתם לתשלום פיצוי כספי נוסף בגין ביצוע שיפוצים. נגד הכרעה זו מופנה הערעור שלפנינו.

מן העיון בפסק-דינו המשלים של בית המשפט המחוזי עולה, כי המערערים לא הוכיחו לפניו את עלות השיפוצים ואת גובה הפיצוי המגיע להם בגין ביצועם. המסמכים עליהם הסתמכו המערערים, ושהוו עילה להחזרת ההליך להשלמה, נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי כבלתי-אמינים. נמצא שהערעור מופנה נגד הכרעה עובדתית שככלל אין בידי ערכאת הערעור להתערב בה. לא למותר להוסיף, כי משני המסמכים עליהם השליכה באת-כוח המערערים את עיקר יהבה לפנינו (פרוטוקול של ישיבה מיום 21.3.91 וזכרון דברים מיום 20.4.91) לא נובע, כי הם נערכו על דעתה של המשיבה, והשופט המלומד אף חשד באפשרות, שמסמכים אלה נוצרו בדיעבד, לקראת הגשת התביעה. המסקנה הנלמדת היא, כי המערערים לא הוכיחו את תביעתם.

הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיבה הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין בסך 20,000 ש"ח.