פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2327/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המערערים:
1.
המרכז הכירורגי ירושלים
2. פלוני
3. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
פלוני
2. קופת חולים מאוחדת
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים
בת"א 8196-09-11
בשם המבקשים
:
עו"ד
יהונתן יודיץ'
בשם המשיבים: עו"ד
יוסי טולדנו; עו"ד עידו שטובר
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע סכום הפיצויים וההוצאות שנפסקו לטובת המשיב 1 (להלן: המשיב ) בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
2.
המשיב נותח בשנות ה- 90' לצורך תיקון בקע מפשעתי מצד שמאל ואיבד אשך. בשנת 2004 נותח המשיב פעם נוספת, הפעם לצורך תיקון בקע מפשעתי מצד ימין, איבד את האשך השני והפך עקר. בשל הניתוח השני הגיש המשיב תביעה נזיקית נגד המערערים בעילות של רשלנות, הפרת חובה חקוקה ופגיעה באוטונומיה. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המשיב בכל הנוגע לעוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה, וקיבלהּ בנוגע לפגיעה באוטונומיה. למשיב נפסקו פיצויים בסך 200,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 50,000 ₪. על פסק הדין הוגשו ערעורים מזה ומזה, ובמסגרת ערעורם של המערערים כאן הוגשה הבקשה שלפני לעיכוב ביצוע.
3.
בבקשתם טענו המערערים כי יש להורות על עיכוב ביצוע תשלום הסכומים שנפסקו לטובת המשיב, שכן סיכויי ערעורם הם טובים וכן קיים חשש שאם יתקבל הערעור וישולמו הסכומים, לא יהיה ניתן לגבותם בחזרה, שכן למשיב, כעולה מעדותו בבית המשפט המחוזי, אין עבודה קבועה, ויש לו אף עבר פלילי. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו סיכויי ערעורם של המערערים הם נמוכים, ואילו סיכויי ערעורו שלו הם גבוהים. אשר לטענות בדבר חוסר יכולתו הכלכלית, נטען כי המשיב העיד בבית המשפט המחוזי כי אמנם התקשה למצוא עבודה לאחר שהופסקה עבודתו בשנת 2008 ברכבת ישראל, אך הוא עובד בעבודה קבועה מאז שנת 2016 - ולראיה אף צירף תלושי שכר - והוא גם נעדר חובות.
4.
לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אף שטענת המערערים בדבר חוסר יכולתו הכלכלית של המשיב לא בוססה באופן מלא - ובאופן הצגתם את מצבו התעסוקתי של המשיב יש אף טעם לפגם לנוכח הדברים הברורים שנטענו ובוססו בתשובה מטעמו - דעתי היא, כי בנסיבות הענין נוטה הכף בכל זאת לכיוון המערערים. הסכום שנפסק לטובת המשיב אינו גבוה מאוד, כפי שיכול היה להיות לו התקבלה תביעתו במלואה, אך גם אין הוא סכום מבוטל, ובהחלט קיים חשש שמא בסופו של ההליך לא ניתן יהיה לגבות את הסכום בחזרה. זאת ועוד, הסכום שנפסק אינו משקף כיסוי של הוצאות רפואיות או הוצאות מחייה הדרושות למשיב כבר עתה, שאז סביר להניח שלא היה מקום לעכב את התשלום, ודאי לא באופן מלא.
5.
אשר על כן, תשלום סך הפיצויים
שנפסקו למשיב (200,000 ₪) יעוכב עד להכרעה בערעור. למען הסר ספק, סכום ההוצאות שנפסק לטובתו אינו מעוכב.
ניתנה היום, ט' בניסן
התשע"ז (5.4.2017).
ש
ו פ ט