פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2336/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשות:
1.
א. אדלר נכסים בע"מ
2. קרסו מבנים 38 בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
קרסו נדל"ן בע"מ
2. יואל קרסו
3. משה קרסו
4. דן פרנס
5. שמעון הייבלום
בקשה לעיכוב ביצוע פסק
דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בתיק הפ 037643-07-15 שניתן ביום 29.01.2017
על ידי כבוד השופטת ד' קרת-מאיר
בשם המבקשות:
עו"ד מני בן מאור
בשם המשיבים:
עו"ד ניר אמודאי ועו"ד קרן סעד
החלטה
1.לפניי בקשה חריגה שהוכתרה כ"בקשה למתן הוראות".
העובדות הרלוונטיות, בקליפת אגוז, הן כלהלן: חברת קרסו נדל"ן בע"מ (להלן: קרסו ) וחברת א. אדלר נכסים בע"מ (להלן: אדלר ) הן בעלות המניות בחברת קרסו מבנים 38 בע"מ (להלן: החברה ). חלוקת המניות היא 55% ו-45% בהתאמה. בהסכם המייסדים של החברה נקבע כי מכירת מניות לצד שלישי כפופה לזכות סירוב ראשונה שניתנה ליתר בעלי המניות, ובנוסף נקבע מנגנון במב"י ( Buy Me Buy You ). במהלך שנת 2015 אדלר טענה כי קרסו סירבה להצעה לקנות את המניות ולפיכך הן נמכרו כדין לחברת JP תמורת 21 מיליון ₪. קרסו טענה מנגד לפגמים בהצעה, ודרשה להפעיל את מנגנון הבמב"י. מחלוקת זו הובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' קרת-מאיר ), שהכריע כי לקרסו ניתנה זכות סירוב כדין, אך היא בחרה שלא לממשה. במישור האופרטיבי הורה בית המשפט כי "הסכם מכירת המניות בין אדלר ל- JP Investors Reality LLC
– תקף ככל שבוצע בפועל. אדלר תמציא לחברה ולקרסו אישור על מלוא קבלת התמורה מ- JP ושטר העברת מניות מתוקן החתום ע"י JP אינווסטורס. המסמכים יומצאו תוך 60 יום מהיום. הודעת הבמבי ששלחה קרסו לאדלר – חסרת תוקף" (ה"פ 37643-07-15; ה"פ 49371-07-15).
2.פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 29.1.2017, וקרסו הגישה ערעור מטעמה ביום 14.3.2017. הבקשה המונחת לפניי הוגשה מטעם אדלר ו- JP Investors
Reality LLC ביום 30.3.2017. המבקשות טענו, כי הגשת הערעור יצרה חוסר ודאות, שבעטיו יש להאריך את המועד להשלמת רכישת המניות עד 60 יום לאחר ההכרעה בערעור ולחלופין, ליתן כל סעד אחר על מנת להאריך את המועד לביצוע העסקה עד להכרעה חלוטה. מדובר אפוא בסיטואציה יוצאת דופן שבה הזוכה בפסק הדין היא שמבקשת להאריך את המועד לביצועו. לטענת המבקשות, השלמת מכירת המניות בשעה שחרב הערעור מונפת עלולה להסב ל- JP נזק ניכר, שאם יתקבל הערעור הדבר יהיה כרוך בהחזרת הגלגל לאחור, בהשבת סכום של 21 מליון ₪ ובשורה של פעולות בחברות המעורבות בעסקת העברת מניות, בעוד שחלקה של קרסו לא ייגרע כתוצאה מעיכוב ביצוע העסקה.
קרסו התנגדה מכל וכל. לשיטתה, אדלר ביקשה מבית המשפט המחוזי סעד הצהרתי, ולמרות שקיבלה את מבוקשה היא מנסה כיום לשנות את פסק הדין באמצעות בקשה אשר טיבה האמיתי הוא מעין ערעור על פסק הדין. בין היתר נטען לחוסר תום לב מצידה של אדלר, לשיהוי בהגשת הבקשה, וכי לא הוכח שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשות. לטענות נוספות שהעלתה קרסו אתייחס בהמשך.
3.בהחלטתי מיום 10.5.2017 הוריתי למבקשות להודיע מדוע לא יפקידו את התמורה, בסך 21 מיליון ₪, בנאמנות, מבלי שתבוצע העברת המניות בפועל, ובדרך זו יינתן מענה לחשש של JP
כי כספה ירד לטימיון.
ביום 1.6.2017 הגישו המבקשות תגובה מטעמן, במסגרתה נטען כי יש לדחות את טענותיה של אדלר, וכי ההיגיון הכלכלי מחייב את הארכת המועד לביצוע העסקה. בין היתר צויין כי עובר להגשת הערעור, JP
כבר העבירה לאדלר 5% מ התמורה בגין המניות, ורק הגשת הערעור היא שהכניסה את הצדדים לחוסר וודאות ובשל כך לא הושלמה העברת התמורה והעברת המניות. הודגש כי במקרה של קבלת הערעור, ייגרם למבקשות נזק כלכלי ניכר, בין היתר משום שהשלמת העסקה "דורשת אינספור מהלכים הן במישור הכלכלי והן במישור התאגידי". עוד נטען כי הפקדת הסכום בנאמנות "איננה סבירה כל זמן שלא ניתן להשתמש בכספים אלה ואין בכך כל היגיון כלכלי למבקשות, הן למוכרת והן לקונה".
4.דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, ברוח החלטתי מיום 10.5.2017.
אקדים ואומר כי איני רואה לקבל טענת קרסו לפיה אדלר נדרשה להגיש ערעור נפרד מטעמה כדי לקבל את הסעד המבוקש, אף לא מצאתי בגדרי ההליך הנוכחי לייחס משקל להבחנה בין חברת JP Real Israel LTD לבין חברת JP Investors Reality LLC . אכן, הבקשה שלפניי הוגשה 60 יום לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וביום האחרון להשלמת העסקה. יש בכך כדי לעורר תמיהה. עם זאת, בשים לב לכך שהערעור מטעם אדלר הוגש בחלוף 45 יום ממתן פסק הדין, אינני סבור כי הבקשה הוגשה בשיהוי המחייב את דחייתה.
5.ולגופה של בקשה.
בשים לב למכלול הטענות והשיקולים, עודני סבור כי הפיתרון הראוי לסיטואציה הייחודית הוא הפקדת התמורה בעסקת אדלר- JP בידי נאמן. המבקשות טענו כי היעדר יכולת להשקיע את הכספים בתקופת הביניים גוררת חוסר יעילות כלכלית, אך איני רואה כל מניעה שהמבקשות יסכימו ביניהן על מנגנון להשקעת הכספים. אציין כי לשיטתן של המבקשות, סיכויי הערעור להתקבל הינם "קלושים ביותר", ומכאן שלשיטתן שלהן הסיכון הכרוך בהשלמת הרכישה הוא סיכון מזערי. בנוסף, בדרך זו תינתן לאדלר גם האפשרות להפריך את החשש שהביעה קרסו באשר לטיב העסקה עם JP .
אכן, ככל שבסופו של יום הערעור יתקבל, ההליכים להשלמת העסקה יתבררו כמיותרים, אך אינני מוצא בכך קושי מיוחד. קרסו קיבלה את הסעד שהתבקש על ידה, וכעת היא רשאית להשלים את העסקה, על פי הערכת הסיכויים והסיכונים כראות עיניה, אך היא איננה רשאית "למשוך את הזמן" ולעקר מתוכן את המנגנונים שנקבעו בהסכם המייסדים. יצויין כי בית המשפט המחוזי הקפיא במהלך הדיון את המצב, בהסכמת הצדדים, ואסר על דיספוזיציה במניות עד להכרעה בתיק, אך לאחר שניתן פסק דין, ונוכח התנגדותה של קרסו, נחלשת ההצדקה להקפיא את המצב.
5.נוכח האמור, הבקשה מתקבלת חלקית במובן זה שיתרת התמורה עד לסך 21 מליון ₪ לא תועבר לקרסו אך תופקד בנאמנות, ויראו בכך השלמת העסקה עד להכרעה בערעור. על מנת לאפשר את השלמת העסקה, המועד שנקבע בפסק דינו של בית משפט קמא יוארך עד ליום 31.7.2017.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט
בסיון התשע"ז (13.6.2017).
ש
ו פ ט