ע"א 2384/15 אייל לוי נ. המועצה המקומית מזכרת בתיה

המשנה לנשיאה ח' מלצר :

1.

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' ברון ) ב-ת"א (מח'-ת"א) 1617/06 ו-ת"א (מח'-ת"א) 1621/06.

2.

בתום דיון בערעור שהתקיים בפנינו ובהמשך להסכמות קודמות – הצענו לצדדים כי התוצאה הסופית בהליך זה תיקבע על דרך של פשרה מכוח סעיף 79א ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), זאת, בין השאר, בהתחשב באפשרות של היתכנות כלכלית ותכנונית של ניצול שטח מקרקעין שהוא בבעלות המערער 4, לשם הקמת תחנת דלק ומרכז מסחרי קטן במתחם.

3.

הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך של פשרה כאמור, ולאחר שהוגשו חוות דעת שמאיות חדשות שקבעו כי אין היתכנות כלכלית להקמת תחנת דלק ומרכז מסחרי במתחם – בשלה העת למתן פסק דין מכוח סעיף 79א ל חוק בתי המשפט – והכל לאחר שקראנו את כתבי טענות הצדדים, החומר שצורף אליהם והשלמות הטיעון שהוגשו.

פירוט הדברים יובא להלן.

הכרעה

4.

לאחר בדיקת מכלול החומר שבפנינו, לרבות עיון בחוות דעת השמאים שהוגשו לבית המשפט המחוזי הנכבד ולבית משפט זה – אנו פוסקים בהתחשב בטענות הצדדים לגבי הפיצוי ושיעורו, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט , ומבלי לגרוע מקביעותיו המשפטיות של בית המשפט המחוזי הנכבד – כדלקמן:

(א)

המערערים 3-1 יקבלו יחדיו פיצוי כספי מהמשיבה בסך של 286,500 ש"ח, בתוספת הצמדה וריבית על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: חוק ריבית והצמדה ) החל מתאריך 30.03.2000 ועד ליום התשלום;

(ב)

המערער 4 יקבל פיצוי כספי מהמשיבה בסך של 301,000 ש"ח, בתוספת הצמדה וריבית לפי חוק ריבית והצמדה החל מתאריך 30.03.2000 ועד ליום התשלום.

כל הסכומים הנ"ל ישולמו למערערים עד לתאריך 01.04.2020.

5.

יובהר כי הסכומים הנ"ל לוקחים כבר בחשבון גם את כלל ההוצאות ושכר טרחת עורכי דין שנפסקו לחובת המערערים בעבר, ושולמו על-ידם, על-פי הצהרתם. עוד יש לציין, כי במסגרת פסק דיננו זה לא ניתן משקל לחוות דעת המומחה מטעמה של המשיבה שצורפה להודעה שהגישה ללא רשות, ובניגוד להחלטתנו מתאריך 20.06.2018.

6.

המערערים (ביחד) מצד אחד והמשיבה מצד שני יישאו בחלקים שווים ביניהם בשכר טירחתו של השמאי זאב כהן (מחברת ז.כ למדידות והנדסה בע"מ ), ככל שלא שולם לו שכר טירחתו עד כה.

7.

בנסיבות העניין – אין אנו עושים צו להוצאות בהליך שבפנינו.