ע"א 2384/15 אייל לוי נ. המועצה המקומית מזכרת בתיה

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

כפי שנאמר גם בדיון הקודם, סבורים אנו – מבלי לטעת כל מסמרות לגבי התוצאה בפסק דין – כי יש מקום לסיים תיק זה בפשרה, המביאה בחשבון, מחד גיסא, את העובדה שהמשיבה מחזיקה בפסק דין מפורט של בית המשפט קמא ואת הרצון שלא לעודד הבטחות מטעם רשויות העומדות אחר כך לפירעון על-חשבון הציבור, ומאידך גיסא את העובדה שהמערערים שינו מצבם במידה מסוימת נוכח המכתב שפרשנותו היתה נשוא המחלוקת בשאלת מעמדו, סביב נושא ההשתדלות.

ממה שהבינונו, ההצעה הריאלית היחידה שעל הפרק היא כי תחנת דלק שהמערער 4 בעבר ניסה לקדם והיא בסמכות המשיבה תקודם על ידיה ויינתן לו ההיתר. המערערים טוענים שאין בכך הטבה של ממש, מה שעל פניו אינו מקובל עלינו. יש לכך גם רכיב נוסף, שכנמסר אינו בסמכות המשיבה, והוא משאלת המערער 4 לתוספת של מרכז מסחרי מסוים ליד התחנה (מעבר לחנות נוחות). אנו מציעים איפוא כי שמאי מוסכם יקבע את שוויה של תחנת דלק במקום ובן שווי מוסף של תוספת מרכז מסחרי קטן לידה, שלגביו יהיה חיוב השתדלות אך לא התחייבות לתוצאה. אנו נוסמך לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, ולאחר שיינתנו טיעונים קצרים בכתב בעקבות השומה, להכריע, ראשית, אם יש מקום לתוספת כספית מסוימת על סכום השומה, ושנית, אם תוספת זו, ככל שיוחלט עליה, תאוין ככל שיצלח עניין המרכז המסחרי הנטען כאמור. נושא היחסים בין המערערים יוסדר ביניהם שלא כחלק מפסק דיננו. הודעה בדבר ההתיחסות להצעתנו תינתן היום. ככל שתתקבל, כפי שאנו מקוים, תוגש השומה בתוך 30 יום והצדדים יתיחסו לפי האמור תוך 21 יום נוספים. לאחר מכן יינתן פסק דיננו.