ע"א 2389/20 יוסף יפרח נ. פלוני

1.

לפני בקשה לתיקון הודעת הערעור. הערעור, שהוגש ביום 2.4.2020, מופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ע' זינגר ) מיום 18.2.2020, שעניינו תביעה של המשיב 1 ושל המוסד לביטוח לאומי (המשיב 2) בגין נזקי גוף שנגרמו למשיב 1 ב תאונת עבודה. המערער היה הבעלים של הבניין שבו בוצעו העבודות נשוא התאונה. המערער חויב בתשלום סך של 350,662.50 ש"ח לטובת המשיב 1 ובסך של 1,051,987.50 ש"ח לטובת המשיב 2, המהווים 30% מסך הנזק שנפסק , בניכוי אשם תורם .

2.

בעת הגשת הודעת הערעור היה המערער מיוצג על ידי עו"ד א' לוק (שלא שימש בא כוחו בבית המשפט קמא) . עו"ד לוק ציין בפתח הודעת הערעור וכן בסיכומה כי זו מופנית כנגד "כל עניין הנובע מפסק הדין" וכי בשל "צוק העתים" (כשהכוונה לכך שהודעת הערעור הוגשה בתוך תקופת הסגר שהוטל במדינה עקב מגפת הקורונה) הודעת הערעור נוסחה בצורה לוקה בחסר, וזאת על מנת להימנע מאי עמידה במועדים. בד בבד עם הודעת הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, שנדחתה על ידי כבוד השופט נ' סולברג תוך שציין כי הבקשה נוסחה באופן "מסורבל ועמום".

3.

במסגרת הבקשה שלפני , מבקש המערער - כעת באמצעות עו"ד א' דמרי - כי יתאפשר לו להגיש הודעת ערעור מתוקנת ומנומקת כדבעי, שתכלול את מלוא השגותיו כנגד פסק הדין של בית המשפט קמא באופן בהיר ומובן. המערער מ ציין

ש כבר בהודעת הערעור צוין כי היא הוגשה בחופזה ובצורה לקויה, עקב הסגר. עוד מדגיש המערער , כי הסמכות להורות על תיקון הודעת ערעור, המוקנית לבית המשפט לפי תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנה 417 ), היא סמכות רחבה , כל עוד לא מדובר בחריגה מעילת התביעה שנטענה בבית המשפט המחוזי, ובפרט כאשר מדובר בשלב מקדמי של ההליך. במקרה דנן, הצדדים טרם הגישו סיכומים בכתב ולכן הגישה ליברלית ביותר.

4.

המשיב 1 לא השיב לבקשה ואילו המשיב 2 מתנגד לה. לטענת המשיב 2, הנימוק היחיד בבקשה הוא הניסוח הקלוקל של הודעת הערעור, דבר שהוא מוכן "למחול" עליו ואינו מהווה עילה לתיקון. המשיב 2 מוסיף כי בבקשה לא פורטו הפגמים שנפלו בהודעת הערעור והתיקונים שמבוקש לבצע, זאת מתוך כוונה לערפל את הדברים ועל מנת לשלב בערעור המתוקן טענות חדשות. לשיטת המשיב 2, אין די בכך שהמערער ציין כי הודעת הערעור הוגשה "בצוק העתים" על מנת להקנות לו את הזכות לתקן את הודעת הערעור. ממילא, כך נטען, מחדל של עורך דין אינו יכול להצדיק תיקון. המשיב 2 אף טוען כי למשיבים ייגרם נזק במידה ויוגש ערעור חדש, שכן הם כבר נאלצו "לצלול" לעומק הערעור לצורך הגשת התגובות לבקשה לעיכוב ביצוע והבקשה לתחליף עירבון. לחילופין, מבקש המשיב 2 כי אם תינתן רשות לתקן את הודעת הערעור, יחויב המערער בהוצאות המשיבים עקב התיקון.

5.

המשיב 4, שאף הו א השיב לבקשה, טוען כי מנוסח הבקשה לא ניתן להבין באיזה אופן מבוקש לתקן את הערעור ולכן לא ניתן להשיב לבקשה באופן ענייני. בצד זאת, המשיב 4 מקווה כי המערער יחזור בו מן הערעור נגדו.

6 .

סמכותו של בית המשפט להורות על תיקון הודעת ערעור מעוגנת בתקנה 417, המתפרשת – כפי שנקבע בפסיקה – הן על תיקון נימוק קיים, הן על הוספת נימוק להודעת הערעור המקורית, ובלבד שאין מדובר בתוספת החורגת מן העילה ומן העובדות שנפרשו ונדונו בפני הערכאה המבררת (ע"א 562/19 ד"ר חיים זקלד נ' לב לבונטין בע"מ (פורסם בנבו, 21.11.2019)). ככל שמדובר בתיקון הנעשה בשלב מקדמי, לפני שהוחל בדיון בערעור, הגישה היא ליברלית, זאת על מנת לאפשר את מימוש זכות הערעור וכדי לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות שבין הצדדים, בנסיבות שבהן אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בצד שכנגד, להכביד על ההליך או לעכב את הדיון (ע"א 7019/97 סופר נ' סופר , פ"ד נג(5) 187 (1999); ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון (20.6.2010)). במסגרת החלטתו יבחן בית המשפט שורה של שיקולים, כגון: מידת הכרחיותו של התיקון לצורך תחימת המחלוקת בין הצדדים; הסיבה שבעטיה נשוא התיקון לא נכלל מלכתחילה בכתב הערעור המקורי; הטעמים שהציג המבקש להצדקת התיקון לאחר הגשת הערעור; השלב הדיוני שבו הועלתה הבקשה וההשלכות של היעתרות או דחיית הבקשה על הצדדים ( שם ).

7 .

במקרה דנן, הבקשה הוגשה בשלב מוקדם מאוד של ההליך, עוד בטרם הוגשו סיכומים, כך שהפגיעה במי מהמשיבים – ככל שישנה – היא מינימאלית .

לא יהיה בתיקון כדי לעכב , למצער לא בצורה משמעותית, את הדיון בערעור. התיקון נועד על מנת להבהיר ולפשט את כתב הערעור, דהיינו, הוא י ועיל למיקוד השאלות שבמחלוקת ולהבהרתן ואמור לסייע לערכאת הערעור, ולא להכביד עליה.

8 .

נוכח האמור לעיל, שוכנ עתי כי דין הבקשה להתקבל. המערער יגיש הודעת ערעור מתוקנת לא יאוחר מיום 27.10.2020. אין צו להוצאות.