פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
2393/07 - ו'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המערער:
פיתגל, חברת בניין ועבודות פיתוח בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. רמי מיכאלי
2. רחל מיכאלי
3. יעקב ועקנין
4. אורלית ועקנין
5. עמוס גור
6. שושנה גור
7. יורם גלילי(קליין)
8. חדוה גלילי(קליין)
9. דוד רוזנברג
10. ברכה רוזנברג
11. בנימין דונר
12. הדסה דונר
13. שלמה בורק
14. רחל בורק
15. הרצל סולומון
16. דינה סולומון
17. משה סולימן
18. עידית סולימן
19. נתאי לבנון
20. סיגל לבנון
21. אייל שמואל
22. ורד שמואל
23. ורה לודג' בסקי
24. שיכון ופיתוח לישראל בע"מ
25. בנין ופיתוח יפרח אברהם בע"מ
26. יעד אדריכלים
בקשה לעיון חוזר
החלטה
לפניי בקשה לביטול החלטה בדבר דחיית הערעור באין הפקדת ערבון ולהחייאת ההליך.
1.
ההליך שבכותרת הוגש ביום 13.3.2007 והוא נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בו חויבה המערערת לשלם כספים בקשר לליקויים שנתגלו בקירות תומכים שבנתה בפרויקט בניה ביבניאל. ביום 28.5.2007 דחתה כב' הרשמת ש' ליבוביץ את בקשת המערערת להפחית את סכום הערבון, שנקבע על סך של 40,000 ₪. נקבע כי "המערערת תפקיד את הערבון שנקבע תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא ירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת". משלא הופקד ערבון נשלחה למערערת (ביום 25.6.2007) הודעה על רישום ההליך לדחייה ליום 3.7.2007. במועד זה גם הוגשה בקשה מטעם משיבה 26 לדחיית הערעור באין הפקדת ערבון, ובעקבותיה הובהר בהחלטת כב' הרשמת ליבוביץ (מיום 28.6.2007) כי "בהעדר הפקדת ערבון במועד, הערעור נרשם לדחייה ליום 3.7.07. המזכירות תביא לפני את התיק לצורך דחייתו לאחר שיחלוף המועד האמור". בעקבות זאת הגישה המערערת בקשה דחופה להארכת מועד להפקדת ערבון עד סוף חודש אוגוסט 2007. בהחלטת הרשמת ליבוביץ (מיום 9.7.2007) נדחתה הבקשה, נוכח הזמן שחלף מאז פתיחת ההליך ומאחר שהבקשה לאקונית ללא טעם המצדיק העתרות לה. באותה החלטה הורתה כב' הרשמת על דחיית ההליך בהעדר הפקדת ערבון.
2.
ביום 25.9.2007 הגישה המערערת בקשה לביטול ההחלטה מיום 9.7.2007 ולהחייאת הערעור, היא הבקשה שלפניי. בבקשה טוענת המערערת כי בהתאם להלכה שנפסקה בע"א 9663/04 לה נסיונל נ' אלמלם ((טרם פורסם, 28.6.2007), להלן: הלכת לה נסיונל ). הדרך הדיונית לחדש את ההליך היא בהגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה בהעדר. את הטעמים המצדיקים, לשיטתה של המערערת, את ביטול ההחלטה היא שואבת מן ההלכה הפסוקה לעניין הארכת מועד להפקדת ערבון. נטען כי השיקולים המנחים בהפעלת שיקול דעת בבקשות מסוג זה מוליכים לקבלת הבקשה להאריך את המועד להפקדת ערבון. משיבים 1 – 23 מתנגדים לבקשה. בעלי הדין האחרים לא מסרו עמדתם.
3.
מבחינה דיונית, מסתמכת המערערת בבקשתה על הלכת לה נסיונל . באותה פרשה נפסק כי במקרה בו המועד שנקבע להפקדת ערבון חלף; לא הוגשה בקשה להארכת מועד להפקדתו; המשיב או הרשם נקטו ביוזמה לדחיית הערעור; וניתנה החלטה על דחיית הערעור עקב אי הפקדת ערבון, במצב דברים זה ניתן להגיש לרשם בקשה לביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד, וזאת לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).
4.
מצב הדברים במקרה שלפניי שונה בתכלית ממצב הדברים שנדון בפרשת לה נסיונל . על כן, הלכת לה נסיונל והדרך הדיונית שהתוותה בה, אינה נוגעת לעניין שלפניי. במקרה שלפניי, בחלוף המועד להפקדת ערבון נשלחה למערערת הודעה על רישום ההליך לדחייה, במסגרתה ניתנה לה אפשרות ליתן טעם מדוע לא יידחה הערעור עקב אי הפקדת ערבון. המערערת ניצלה אפשרות זו ובמועד שנקבע לרישום ההליך לדחייה הגישה בקשה להארכת מועד להקפדת ערבון, בה הסבירה כי נבצר ממנה בשלב זה לגייס את סכום הערבון. כב' הרשמת ש' ליבוביץ בחנה את בקשת המערערת והחליטה כי אין הצדקה להיענות לה ועל כן הפעילה את סמכותה מכוח תקנה 431 לתקנות והורתה על דחיית הערעור. החלטת הרשמת כב' הרשמת ש' ליבוביץ אינה החלטה במעמד צד אחד. היא ניתנה לאחר שנשמעה עמדתה של המערערת. על כן לא ניתן לבחון את בקשתה של המערערת לביטול ההחלטה במסגרת תקנה 201 לתקנות. יתרה מכך, הטענות המועלות בבקשה הן טענות ערעוריות באופיין, המופנות כנגד קביעת הרשמת ליבוביץ שלא להאריך את המועד להפקדת ערבון. אין מקום לבררן במסגרת דיון מכוח תקנה 201. במצב דברים זה, הדרך הדיונית היחידה להשיג על החלטת כב' הרשמת היא באמצעות הגשת ערעור לפני שופט בית המשפט העליון.
התוצאה היא שהבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ז בכסלו
תשס"ח (26.11.2007).
גאולה לוין
ר ש מ ת