פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
24/10 - א'
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשים:
1. מלונות מור נעמה בע"מ
2. משה מזרחי
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. עו"ד אלישע כהן ,כונס נכסים
בקשה לסעד זמני
בשם המערערים:
עו"ד שלומית לב
בשם המשיבים:
עו"ד אהוד ערב
החלטה
1.
ביום 22.11.2009 דחה בית המשפט המחוזי באר-שבע (כבוד הנשיא י' אלון) את התובענה שהגישו המבקשים. בתובענה הם עתרו להצהרה בעניין היקפו של השעבוד הקיים לזכות המשיב
1(להלן - המשיב) ובאופן חלופי להצהרה כי הם עומדים בהסדר תשלום חוב המגיע למשיב. התובענה הוגשה לאחר שהמשיב פתח שוב בהליך למימוש השעבוד שעמד לזכותו. בפניי בקשה מיום 15.7.2010 לעיכוב ביצועו של פסק הדין
וזאת בהקשר לערעור שהוגש לבית משפט זה. דינה של הבקשה להידחות.
2.
העובדות הנוגעות לעניין הן אלה: המבקשת 1 הינה חברה בשליטתו המלאה של המבקש 2. מבקשת 1 חכרה ממינהל מקרקעי ישראל שטח קרקע במצפה רמון שעליו נמצאו 12 יחידות דיור. 11 מתוך 12 היחידות שועבדו למשיב להבטחת החזר הלוואה. המשיב פתח בשנת 2001 בהליכי הוצאה לפועל למימוש השעבוד. המבקשים הגישו תובענה בה עתרו להצהרה שהמשיב פתח בהליכי כינוס שלא כדין. הטענה המרכזית באותו הליך הייתה שהשעבוד אינו חל אלא על הנכס במצבו המקורי. מסתבר, כי המבקשים הקימו על הקרקע מלון דירות ובו עשרות יחידות. בגדר התובענה הושג הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. בהסדר נאמר, בין השאר, כי השעבוד יחול על 11/12 חלקים "מתוך כלל זכויותיה של המבקשת במקרקעין...". כמו כן התחייבו המבקשים לפרוע את החוב בהתאם ללוח תשלומים. משהמבקשים לא עמדו בהסדר, כך לטענת המשיב, הוא החל שוב בהליכי הוצאה לפועל למימוש השעבוד. או אז הגישו המבקשים תובענה נוספת, היא התובענה שנדחתה בפסק דין מיום 22.11.2009.
3.
ראשית נעיר, כי הבקשה שהמבקשים היו צריכים להגיש היא בקשה לסעד זמני עד להכרעה בערעור. תובענתם נדחתה על ידי הערכאה הדיונית. במצב דברים בו נדחית תובענה, אין כל משמעות לעיכוב ביצוע, שהרי בעקבות פסק הדין אין מה לבצע. אף על פי כן, אתייחס לבקשה כאילו מכוונת היא למתן סעד זמני שימנע את הליכי מימושו של השעבוד עד להכרעה בערעור.
4.
שנית אומר, כי לגופם של דברים לא מצאתי בסיס למתן סעד זמני. כפי שהבהיר בית משפט קמא, בהסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין נאמר באופן ברור שהשעבוד יחול על "כלל זכויותיה" של המבקשת 1 במקרקעין (אם כי בשיעור 11/12). תוספת הבנייה במקרקעין בוצעה לפני שנעשה הסדר הפשרה. משמע, השעבוד חל לא רק לגבי המבנים המקוריים. על כן, אין צורך להתייחס לשאלה מה הנפקות של בנייה אילו הוספה לאחר ההסדר. כמו כן דחתה הערכאה הדיונית את הטענות לפיהן המשיכו המבקשים לפרוע את החוב בהתאם להסדר. עיינתי בטענות המבקשים ולא מצאתי שיש בהן כדי להביא למסקנה כי סיכויי הערעור הינם כאלה שיצדיקו ליתן סעד זמני.
5.
עם זאת, נוכח התקופה בה אנו נמצאים, שהינה תקופת החופשות, והחשש שמא פינוי בעת הזו עלול לפגוע בצדדים שלישיים (נופשים או דיירים), נראה לי לנכון ליתן סעד זמני לעיכוב הפינוי עד ליום 11.10.2010.
הבקשה נדחית בכפוף לסעד הזמני המוגבל. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח.
ניתנה
היום, ט"ו באב תש"ע (26.7.2010).
ש ו פ ט