ע"א 2421/06 מוחמד ראבי נ. מוניות גאולה ירושלים בע"מ

1.וכך מוכתרת בקשת המערער שהובאה לפני: "בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני האוסר העברת מניות וכן בקשה לצו עיקול על כספים המצויים בידי המשיבים וכן צו מניעה האוסר על העברת כספים בגין מכירת מניות שבוצעה וכן עיקול על כספים שהתקבלו מהמכירה והמצויים אצל המשיבים 1-8".

הרקע

2.המערער הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי נגד המשיבים 6-1 (להלן: המשיבים ) וטען כי על פי זכויותיו במניות המשיבה 1 זכאי הוא לתקבולים כספיים. כן ביקש הוא בתביעתו סעד של הסרת קיפוח. במסגרת תביעתו הוסיף וביקש המערער כי בית המשפט יורה למשיבים לזמנו לכל אסיפת בעלי המניות וכן ליתן הוראות בדבר שינוי התזכיר והתקנון. יצויין, כי תביעת המערער נסמכה על טענתו כי הוא בעל שלוש מניות רגילות ושתי מניות יסוד במשיבה 1 שנרשמו על שמו בין היתר במהלך 1998.

3.ביום 15.1.2006 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' הכט) את תביעת המערער וקבע כי יש למחוק את שמו של המערער מפנקסי רשם החברות כבעליהן של המניות. בית המשפט הורה כי עותק מפסק הדין יועבר לרשם החברות, אשר יחזיר את הרישום למצב כפי שהיה ערב העברת המניות למערער וזאת אם לא יוגש ערעור. בית המשפט הוסיף וקבע כי אם יוגש ערעור יעוכב ביצוע פסק הדין עד למתן פסק הדין בערעור.

4.ביום 16.3.2006 הגיש המערער את הערעור שבכותרת נגד המשיבים. בכתב הערעור ציין המערער כי המשיבים שינו את מרשם בעלי המניות עוד לפני שניתן פסק הדין וכי עיכוב הביצוע שניתן עד להחלטה בערעור הוא בעצם "השחתת מילים לריק". אף על פי כן, רק ביום 6.7.2006 הוגשה הבקשה שלפני. יצויין, כי הבקשה הופנתה לא רק נגד המשיבים (6-1) אלא המערער צירף לבקשה, על דעת עצמו, משיבים נוספים (המשיבים 9-7).

הבקשה והטענות

5.בבקשה מבקש המערער, בין היתר, כי יינתן צו מניעה שיאסור על המשיבים כולם לבצע כל דיספוזיציה במניות המשיבה 1 וכן צו שימנע מהמשיבה 9 העברת כספים בגין מניות שרכשה. המערער חוזר ומציין בבקשה כי עוד בטרם ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי שונה הרישום ברשם החברות כך שהמניות שהיו רשומות על שמו הועברו לאחרים. המערער טוען כי מניותיו למעשה נגנבו וכי הוא אף פנה למחלקת הונאה במשטרת ישראל. כמו כן טוען המערער כי ללא מתן הסעד הזמני יפגעו זכויותיו בצורה בלתי הפיכה משהמניות יועברו לצדדים שלישיים.

6.המשיבים 1, 7-3 התנגדו לבקשה. הם טענו כי המשיב צירף לבקשה משיבים שכלל אינם צד להליך. הם מציינים בתגובתם כי עוד בטרם ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי ובהיעדר כל צו מניעה, פעל המשיב 4 להעברת המניות, שהיו רשומות על שם המערער, לאחרים וכי בעת שניתן פסק הדין ונקבע כי הוראת המחיקה לרשם החברות תעוכב עד לערעור, ממילא כבר לא היה מה לעכב. עוד טענו הם כי המערער השתהה בבקשתו שהרי עוד בעת הגשת הערעור ידע הוא כי המניות שהיו רשומות על שמו הועברו כבר לאחרים ואין כל הסבר מניח את הדעת לשיהוי שבהגשת הבקשה. כמו כן טענו הם כי אין מקום שהמערער יבקש צו מניעה לגבי כל מניות המשיבה 1 משגם לטענתו זכויותיו הן בשלוש מניות רגילות ושתי מניות יסוד בלבד. עוד הודגש כי הצווים המבוקשים, אם יינתנו, לא ישמרו על מצב קיים אלא יקבעו עובדות חדשות ויעכבו את פעילותה של המשיבה 1. בנוסף נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים.

7.המשיבה 9 התנגדה אף היא לבקשה. המשיבה 9 הטעימה כי כלל אינה צד להליך ושמה שורבב לבקשה ועל כן יש לדחותה על הסף. כמו כן טענה המשיבה 9 כי יש לדחות את כל טענות המערער המגיעות כדי לשון הרע וכי הצווים המבוקשים באים להפקיע למעשה את זכויותיה הקנייניות במשיבה 1 שניקנו בתום לב ובתמורה.

8.המערער הגיב לתשובות כאשר הפעם כותרת תגובתו היא "תגובת המערער ... ובקשה למתן צו עשה להחזרת המניות מהמשיב 9 ולבזיון בית משפט מצד המשיבה 1 ומנהליה". בתגובה הגדיר המערער "נוהל רכישת מניות ע"פ הדין" וטען כי העברת המניות שבוצעה בטרם ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי בוצעה שלא כדין ולכן העברה זו בטלה ומבוטלת. המערער הוסיף כי המשיבה 9 לא רכשה את המניות בתום לב ולא נהגה כקונה זהיר וסביר. באשר לרישום המשיבים 9-7 כמשיבים לבקשה למרות שאינם צד להליך טען המערער כי עשה כך מאחר שההחלטות בבקשה ובערעור עשויות להשפיע עליהם וכי על פי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 רשאי בית המשפט או הרשם לצרף צד.

דיון

9.דין בקשותיו השונות של המערער להדחות. " כידוע, בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור לא תיעתר בנקל, ודחייתה של התביעה על-ידי בית-משפט קמא מעוררת, מטבעה, ספק באשר לקיומה של הצדקה להעניק סעד נוסף בגדר הערעו ר" (ע"א 9967/05 בנית מסחר והשקעות בע"מ נ' Tiemne Raccorderie s.r.l

(טרם פורסם, החלטה מיום 11.12.2005) ). בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני בערעור מטעמים מיוחדים שיירשמו אולם בענייננו לא הציג המערער טעמים שכאלו. ודוק: השתלשלות העניינים פורטה בהרחבה כך שניתן לראות בבירור כיצד המערער התרחק מרחק רב מערעורו והסעדים והטענות למעשה כלל אינם קשורים לערעור שהוגש ואין כל הצדקה להיעתר להם. כך, שאלת זכותה של המשיבה 9 במניות, לה טען המערער בהרחבה בתגובתו, אינה עומדת להכרעתו של בית משפט זה בערעור שבכותרת. כן לא עומדת לפני בית משפט זה בערעור שבכותרת השאלה האם העברת המניות, שהיו רשומות על שם המערער, אשר בוצעה עוד בטרם ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, בוצעה כדין או שמא כטענת המערער מדובר בגניבה. המערער בעצמו פנה למשטרה ואך מובן הוא כי אין מקום להכריע בשאלה בשלב זה או בכלל במסגרת הערעור שבכותרת.

10.יתר על כן, המשיבים צודקים בטענה כי קבלת הבקשה לא תשמר מצב קיים אלא דווקא יהיה בה כדי לשנות את המצב וכידוע "בית-משפט זה מסתייג, ככלל, ממתן סעד זמני, אשר משמעותו היא שינוי המצב הקיים ויצירת מצב חדש" (ע"א 459/89 טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל , פ"ד מג (4) 563, 566 ו). כמו כן, יש טעם בטענת המשיבים בדבר השיהוי בו לוקה הבקשה. בנוסף לכל זאת, המשיבים צודקים גם בטענה כי לבקשה צורפו משיבים שכלל אינם צד להליך ולו לגבי משיבים אלה דין הבקשה להדחות על הסף. אכן, בית המשפט או הרשם רשאים לצרף צד להליך אולם בענין זה לא הוגשה כל בקשה וממילא לא התקבלה כל החלטה. המערער צירף את המשיבים 9-7 על דעת עצמו, ללא כל החלטה, ודי בטעם זה כדי לדחות על הסף את הבקשה ככל שהיא מכוונת נגדם.

הבקשה אפוא נדחית. המערער ישא בהוצאות המשיבים בבקשה זו כדלקמן: למשיבים 1, 7-3 יחד הוצאות בסך 10,000 ש"ח ולמשיבה 9 הוצאות בסך 15,000 ש"ח.