ע"א 2455/16 רבקה הירש נ. עיריית נהריה

בהחלטתי מיום 28.3.2016 אפשרתי למערערות להגיש תצהירים ואסמכתאות מלאות להוכחת מצבן הכלכלי וחוסר יכולתן לגייס את סכום העירבון.

היום הוגש טיעון משלים, אך דא עקא – גם כעת אין לפניי תשתית עובדתית וראייתית המאפשרת מתן פטור מהפקדת עירבון.

ראשית, הוגש אך ורק תצהיר של המערערת 1 (האם), ולא של המערערת 2 (הבת). בתצהיר אין פירוט באשר למצבה הכלכלי של המערערת 2 (אך נמסר כי היא רכשה דירה לאמהּ באמצעות כספי הלוואה וכספי ירושה). לתצהיר המערערת 1 צורפו מסמכים מסוימים, אך מדובר במסמכים חלקיים ביותר, ומכל מקום – אין לפניי אסמכתא כלשהי באשר למצבה הכלכלי של המערערת 2. ברור הדבר, כי לא די בהתייחסות הלקונית למצבה הכלכלי של המערערת 2, בתצהירו של מר צבי הירש (שצורף לבקשה המקורית מיום 24.3.2016), כדי לעמוד בנטל להצגת פירוט ותיעוד מלאים בעניין זה, וכאמור, ההזדמנות שניתנה למערערות להשלים את החסר – לא נוצלה. למען הסר ספק, יובהר כי החובה להפקיד עירבון מוטלת על כלל יוזמי ההליך – ובענייננו על שתי המערערות – ביחד ולחוד.

עוד יובהר, כי לא הובא לפניי הסבר כיצד שילמו המערערות את האגרה וכיצד הן מממנות את ייצוגן המשפטי. כמו-כן, לא הוכח כי המערערות אינן יכולות להסתייע בסביבה הקרובה לשם גיוס כספי העירבון. כאן המקום להעיר, כי בבקשה המקורית עתרו המערערות להסתפק בהתחייבות עצמית ובערבות צד ג. כפי שצוין בהחלטתי מיום 28.3.2016, התחייבות עצמית כלל אינה נחשבת חלופת עירבון לצורך תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יתרה מכך, בהיעדר הסבר ברור ומבוסס השולל זאת, חזקה על בעל-דין הטוען כי אפשר לסמוך עליו שישלם הוצאות בסופו של הליך – והרי זו משמעותה של "התחייבות עצמית" – כי יש בידיו האמצעים הכספיים הדרושים להפקדת עירבון כמצוות הדין. ובכל הנוגע להצעה להפקדת ערבות צד ג, מצופה היה כי יינתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא יסייע אותו צד ג (מר הירש) למערערות להפקיד עירבון במזומן או בערבות בנקאית.

לאור האמור, אין בידי להיעתר לבקשה. על המערערות להפקיד את העירבון שנקבע (בסך 15,000 ₪ - סכום מתון יחסית) תוך 21 ימים, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.