ע"א 2457/14 עו"ד חנן כהן נ. יוחנן קטיעי

1.

המערער לא הפקיד עירבון בהליך זה בהתאם להודעה על קביעת עירבון אשר נשלחה לו, וזאת גם לאחר שההליך נרשם לדחייה.

משהגיש המשיב בקשה לדחיית הערעור באין עירבון העלה המערער בתגובה מטעמו טענה ולפיה עצם חיובו בעירבון הינו שלא כדין, שכן לעניין ערעורי פסלות לא קובע הדין חובת הפקדת עירבון, ומכאן, כך לטענתו, כי מזכירות בית המשפט פעלה בעניין ללא סמכות. לטענת המערער בהעדר הסמכה בחוק בית משפט זה אינו רשאי לחסום את דרכם של מתדיינים באמצעות הטלת עירבון בערעורי פסלות.

במסגרת תגובתו הוסיף המערער ועתר לכך שההליך לא יידחה עד לקבלת עמדת המחוקק בעניין, ובבקשה נוספת שהגיש בהמשך לכך ציין כי נערכה על ידו פניה למנהל בתי המשפט והתבקשה על ידו ארכה להפקדת העירבון. המשיב מצידו הותיר את ההכרעה בבקשה להארכת מועד לשיקול דעת בית המשפט, אך זאת בכפוף לחיוב המערער בהוצאותיו.

2.

התנהלותו של המערער מעוררת קושי שכן אף אם סבר כי חיובו בהפקדת עירבון היה שלא כדין היה עליו להגיש בקשה מתאימה בעניין לאחר קבלת ההודעה על קביעת עירבון או על דבר רישומו לדחייה, ובטענתו כי הניח כי הערעור נדחה אין די בהקשר זה.

כמו כן אין יסוד לטענה כי קביעת עירבון בידי המזכירה הראשית היתה שלא כדין, שכן בפסיקתו של בית משפט זה נקבע לא אחת כי גם בערעור פסלות מחויב יוזם ההליך בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיבים, אם יפסקו (ראו למשל בש"א 10064/03 עו"ד יורם זריפי נ' עו"ד ד"ר משה כהן

(12.2.2004)), ושינויה של הלכה זו וודאי אינו יכול להיעשות בדרך של עשיית דין עצמי והתעלמות מן ההודעות שנשלחו למערער. לבסוף אציין כי פניית המערער להנהלת בתי המשפט אינה מצדיקה מתן ארכה להפקדת עירבון, ויוזכר כי בפי המערער אין כל טענה לחוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון בשיעור שנקבע.

נוכח האמור לעיל ניתנת למערער ארכה קצרה להפקדת העירבון, כך שזה יופקד בתוך חמישה ימים ממועד המצאת ההחלטה לידיו. היה ולא יופקד העירבון כאמור יובא ההליך בפניי לצורך דחייתו, ללא הודעה נוספת.

בנסיבות המתוארות יישא המערער בהוצאות המשיב בגין הגשת הבקשה לדחיית ההליך, בסך של 1,000 ש"ח.