פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
247/15
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
החברה:
המבקשים:
גיאו בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ (בפרוק)
1. חברת לשם (ד.נ.) טכנולוגיות בע"מ
2. בנימין ברכה
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד דוד אמסל - המנהל המיוחד
לחברת גיאו בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ (בפרוק)
2. כונס הנכסים הרשמי-המפרק הזמני
3. אלון טובים
בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק פר"ק 43214-09-13 שניתנה ביום 29.12.2014
על ידי כב' סג"נ איתן אורנשטיין
בשם המבקשים:
בשם המשיב 1:
בשם המשיב 2:
המבקש 2 בעצמו
בעצמו
עו"ד א' קוינט
החלטה
בפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיאה א' אורנשטיין ) מיום 29.12.2014 בגדרה ניתן צו הבאה ביחס למבקש 2 (להלן: המבקש ) וזאת לדיון שנקבע בפני בית משפט קמא ליום 14.1.2015. ההחלטה ניתנה במסגרת תיק פירוק המתנהל כלפי חברה שהמבקש הוא בעל מניותיה העיקרי ומנהלה. הבקשה דנא הוגשה בגדרו של ערעור שהמבקש הגיש על ההחלטה הנ"ל.
בהחלטתי מיום 13.1.2015 קבעתי כי בהתחשב בסוג ההליך שבו נקט המבקש ונוכח לוחות הזמנים בתיק, אין מקום למתן סעד ארעי במעמד צד אחד וביקשתי את תשובת המשיבים לבקשה. המשיבים מתנגדים לבקשה ואף טוענים, כי למבקש לא עומדת זכות ערעור על החלטת בית משפט קמא.
לאחר העיון בבקשה ובתשובות לה, איני רואה להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע. ראשית, כפי שצוין בהחלטתי מיום 13.1.2015, ספק אם המבקש נקט בהליך המתאים כדי להשיג על ההחלטה ויש מקום לתהות גם על המועד בו הוגשה - כשבועיים לאחר שניתנה ההחלטה על צו ההבאה ויומיים לפני מועד הדיון שנקבע. שנית, כפי שגם עולה מהחלטתו של בית משפט קמא, צו ההבאה ניתן כחלק ממאמציו של בית משפט קמא לקדם את התיק העיקרי ועל רקע התנהלות הקודמת של המבקשים. בנסיבות אלה,
איני סבור כי יש בטענותיו של המבקש כדי להצדיק את עיכוב ביצועה של החלטת בית משפט קמא אשר, כאמור, ניתנה כחלק מניהולו של ההליך העיקרי לפניו.
הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים 2-1 בסך 1,000 ש"ח לכל משיב.
ניתנה היום, כ"ב בטבת התשע"ה (13.1.2015).
ש ו פ ט