ע"א 248-24 ע"א 248-24

בבקשה דנא מבקשים המערערים להגיב לתשובת המשיבות לערעור, וזאת בטענה כי המשיבות התחמקו מלעסוק במחלוקות העיקריות בהן יש להכריע במסגרת תשובתן לערעור. המערערים אף פירטו במסגרת הבקשה מהן המחלוקות שלשיטתם עומדות בבסיס הערעור, ואת טענותיהם בנדון.

לאחר העיון בבקשה ובתשובת המשיבות שצורפה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כפי שנפסק לא אחת, "דרך המלך" לבירור ערעור בבית משפט זה היא באמצעות הגשת תשובה לערעור לפי המתווה הקבוע בתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות). משכך, על דרך הכלל, למערערים תינתן הזדמנות לשטוח את טענותיהם במסגרת כתב הערעור ולמשיבים תינתן ההזדמנות להשיב לטענות אלה במסגרת כתב התשובה. התייחסות המערערים לטענות המשיבים העולות מתשובתם תתאפשר, ככלל, במסגרת הדיון בערעור, בכפוף להוראות המותב הדן בהליך, ולא במסגרת כתב טענות נוסף מטעמם. טעמי הכלל הזה הם לשמור על יעילות הדיון ומיקודו על ידי הפחתת כתבי הטענות מטעם הצדדים. בנוסף לכך, מתכונת דיונית זו נסמכת גם על טבעו של ההליך הערעורי, בו עמדות וטענות הצדדים כבר הוצגו ונדונו בהרחבה במסגרת ההליך שהתקיים בפני הערכאה הדיונית, ומשכך אך במקרים יוצאי דופן קיימת הצדקה להשלמת טיעון בכתב מטעם המערער בתשובה לתשובת המשיב (ראו והשוו: ע"א 2000/21 שחר נ' שחר (15.11.2021); ע"א 4782/22 מלון מרינה תל אביב נ' הועדה המקומית לתכנו ובניה תל אביב (19.1.2023); ע"א 6695/22 ששון נ' מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ (27.2.2023)).

בענייננו, המערערים לא הסבירו מדוע נסיבותיו של המקרה דנן חריגות באופן המצדיק סטייה מתקנה 138(א)(2) לתקנות ומן המתווה הדיוני שנקבע בהחלטת כב' הרשמת ק' אזולאי מיום 16.1.2024. המערערים יהיו רשאים להוסיף ולטעון טענותיהם בעניין המחלוקות שבהן יש להכריע לשם הכרעה בערעור לשיטתם בעת הדיון בערעור, בכפוף להוראות המותב שידון בו.

אשר על כן, הבקשה אשר במהותה מהווה כתב טענות נוסף מטעם המערערים מבלי שניתנה להם רשות להגישו, נמחקת בזאת.

המזכירות תוציא מתיק בית המשפט את בקשת המערערים מיום 12.5.2024.

משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.