פרטי ההליך
החלטה בתיק ע"א 6695/22
בבית המשפט העליון
ע"א 6695/22
לפני:
כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי
המערער:
חיים ששון
נ ג ד
המשיבה:
מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006)
בע"מ
בקשת המערער להגיש
תגובה לתשובת המשיבה לערעור מיום 26.2.2023
החלטה
לפניי בקשת המערער להגיש תגובה קצרה לתשובת המשיבה לערעור. בבקשה נטען כי מתן זכות תגובה למערער תוביל לחידוד הפלוגתאות שבין הצדדים לקראת הדיון הקבוע בערעור. עוד נטען כי עד לכניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), הייתה למערער זכות תגובה לסיכומי המשיבים, וכי אף במסגרת הדין הקיים בית המשפט רשאי ליתן זכות כאמור בידי המערער.
לאחר העיון בבקשה ובתשובת המשיבה שצורפה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, "דרך המלך" לבירור של ערעור בבית משפט זה היא באמצעות הגשת תשובה לפי המתווה הקבוע בתקנה 138(א)(2) לתקנות. אכן, כפי שנקבע בעבר, במקרים מסוימים שבהם המתווה הדיוני המתאים יותר לבירור הערעור יהיה במתכונת של הגשת סיכומים, יורה בית המשפט על הגשת סיכומים בהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 138(א)(4) ובתקנה 140(ב) לתקנות (המקרה הנפוץ שבו יהיה זה יעיל יותר להורות על הגשת סיכומים חלף תשובה הוא כאשר מספר ערעורים שהוגשו לבית משפט זה נדונים במאוחד, ראו: ע"א 2000/21 שחר נ' שחר, פסקה 20 (15.11.2021) (להלן: עניין שחר); ע"א 704/22 הלוי נ' שמש, פסקה 6 (19.7.2022); ע"א 4060/22 בן לוי נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה (16.11.2022)). ואולם, מתכונת של הגשת סיכומים היא בגדר החריג לכלל, ומשכך, במרבית המקרים, למערער תינתן הזדמנות לשטוח את טענותיו במסגרת כתב הערעור ולמשיב תינתן ההזדמנות להשיב לטענות אלה במסגרת כתב התשובה. התייחסות המערער לטענות המשיב תתאפשר, ככלל, במסגרת הדיון בערעור, בכפוף להוראות המותב הדן בהליך, ולא במסגרת כתב טענות נוסף מטעמו. הטעמים העיקריים העומדים בבסיס הכלל האמור הם השאיפה לייעל את הדיון ולמקדו, בין היתר על-ידי הפחתת כתבי הטענות מטעם הצדדים (ראו: עניין שחר, פסקה 17; ע"א 704/22 הלוי נ' שמש, פסקה 6 (19.7.2022)). כמו כן, המתכונת הדיונית האמורה נובעת אף מטיבו של ההליך הערעורי, אשר בו טענות הצדדים ועמדותיהם כבר הוצגו ונדונו בהרחבה במסגרת ההליך שהתקיים בפני הערכאה הדיונית, ומשכך אך במקרים יוצאי דופן קיימת הצדקה להשלמת טיעון בכתב מטעם המערער בתשובה לתשובת המשיב (ראו: ע"א 4782/22 מלון מרינה תל אביב נ' הועדה המקומית לתכנו ובניה תל אביב (19.1.2023)).
בענייננו, לא שוכנעתי כי המערער הצביע על טעמים המצדיקים חריגה מהמתווה הדיוני הקבוע בתקנה 140(א) לתקנות, ומהמתווה הדיוני שנקבע בהחלטת כב' הרשמת ק' אזולאי מיום 24.10.2022. כמו כן, נראה כי היעתרות לבקשה אך תסרבל את ההליך ותעמיס כתבי טענות רבים מהנדרש על הצדדים ועל בית המשפט.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ו' באדר התשפ"ג (27.2.2023).
ליאור משאלי שלומאי
ר ש מ ת