ע"א 2499/13 פלוני נ. פלוני

השופט י' דנציגר:

לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ת' שרון נתנאל ) בת"א 52089-10-12 מיום 23.12.2012 שלא לפטור את המערערת מתשלום אגרה, ועל החלטתו מיום 18.3.2013 למחוק את תביעתה עקב אי תשלום האגרה.

1.

המערערת הגישה כנגד המשיבים תביעה נזיקית על סך של 7,000,000 ש"ח. בתביעתה טענה המערערת כי בהזדמנויות שונות העלילו עליה המשיבים 2-1, עלילת שווא במטרה לגרום לאשפוזה הכפוי בבית חולים פסיכיאטרי. היא טענה כי המשיבים 2-1 עשו כן במטרה לנשלה מחלקה ברכוש אימא המנוחה. המערערת תארה בתביעתה כיצד מעשי המשיבים 2-1 גרמו לאשפוזה הכפוי בבית החולים פסיכיאטרי, שם היא נקשרה וניתנו לה זריקות כנגד רצונה. המערערת שבה ואושפזה בכפיה במסגרות פסיכיאטריות שונות ושהתה באשפוז סך מצטבר של כשנה וחצי. המערערת הפנתה תביעתה גם כנגד המשיבים 4-3, אשר, לטענתה, התרשלו כאשר הורו על אשפוזה הכפוי על סמך אמרותיהם הכוזבות של המשיבים 2-1, ואף ייחסה לחלק מהם שותפות של ממש בקנוניה אשר הובילה לאשפוזה, וכן כלפי המשיבים 6-5. המערערת טענה בתביעתה כי בעקבות האשפוזים נגרמו לה נזקים רבים, לרבות הפסקת לימודיה לקראת תואר דוקטור בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה; ביטל מינויה למרצה בחוג לפסיכו-ביוגרפיה ולמנהיגות באוניברסיטה זו; נגרמה הרעה במראה החיצוני; נפגעה יכולתה להינשא; נפגע כושר השתכרותה; וכן נגרמה לה עוגמת נפש של ממש ואף "אבדן צלם אנוש". יצויין כי עניינה של המערערת נדון בעבר בבית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא ש' ברלינר )

במסגרת ערעור שהגישה על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית לאשפזה (ע"ו 3977-11-10).

2.

בד ובד עם הגשת תביעתה מושא הערעור שלפני הגישה המערערת בקשה לפטור מתשלום אגרה. בית המשפט המחוזי קבע כי מצבה הכלכלי של המערערת אינו מאפשר לה לעמוד בתשלום האגרה. אולם, בית המשפט הוסיף וקבע כי תביעת המערערת אינה מגלה עילה. בית המשפט סמך החלטתו על מסמכים שהגישו המשיבים וכן על ממצאי השופט ברלינר בהחלטתו בע"ו 3977-11-10 דנן בה נקבע, בין היתר, כי המערערת "נשלטת על ידי מחשבות שווא כלפי קרובי משפחתה..." וכן כי מחשבות שווא אלה "גורמות לה לפגיעה ניכרת ביכולת שיפוט המציאות...". בית המשפט הוסיף וציין כי המערערת לא צרפה לתביעתה חוות דעת רפואיות, וקבע כי ללא חוות דעת מתאימה סיכויי התביעה קלושים. לאור האמור לעיל דחה בית המשפט את בקשת המערערת לפטור מאגרה, ולאחר שלא שילמה את האגרה הורה על מחיקת תביעתה. כנגד החלטות אלה הוגש הערעור דנן.

3.

בערעורה טענה המערערת – המייצגת את עצמה – כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע כי סיכויי תביעתה נמוכים, וחזרה על עיקר טענותיה בכתב התביעה ובבקשה לפטור מאגרה.

במהלך הדיון שנערך לפנינו המלצנו למערערת לפנות ללשכה לסיוע משפטי כדי שזו תבחן את האפשרות ליטול על עצמה את ייצוג המערערת. כן ציינו בהחלטתנו מיום 27.3.2014 כי: "טוב תעשה המערערת אם תקשיב קשב רב להסברי נציג הלשכה לסיוע משפטי, ואם תשקול בכובד ראש צמצום יריעת תביעתה או למצער הסרת חלק מראשי התביעה וכן העמדת הסכומים הנתבעים על הנהוג והמקובל בתביעות דומות". בעקבות החלטתנו זו פנתה המערערת ללשכה לסיוע משפטי. בהמשך הגישה הלשכה לסיוע משפטי במחוז חיפה מספר הודעות מעדכנות בהן עדכנה על סטטוס הטיפול בבקשת המערערת לקבלת סיוע משפטי. כן הגישה המערערת מספר הודעות בהן עדכנה על מגעיה עם הלשכה לסיוע משפטי. בסופו של יום הודיעה הלשכה לסיוע משפטי כי אין ביכולתה לקחת על עצמה את ייצוג המערערת, זאת מאחר שהמערערת לא העבירה לידיה מספר נתונים נדרשים, לרבות חוות דעת רפואית מתאימה או הצעת מחיר לעריכת חוות דעת שכזו. עם זאת, הלשכה לסיוע משפטי הבהירה כי "ככל שתמציא המערערת את המסמכים המבוקשים, תיבחן זכאותה לקבלת סיוע משפטי".

4.

בסופו של יום אין מנוס מדחיית הערעור. הגם שאין מחלוקת כי המערערת נעדרת יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה, עיון בתביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי מגלה כי סיכוייה של תביעה זו אינם מצדיקים היעתרות לבקשתה למתן פטור מתשלום אגרה. מסקנה זו נעוצה, בראש ובראשונה, בטיבו של כתב התביעה. אופן ניסוחו של כתב תביעה זה, לרבות תיאור העוולות הנטענות וטיב הסעדים הנדרשים אינם מאפשרים לבית המשפט לערוך בירור ענייני של התביעה. לא ניתן להתעלם אף מאי הצגתה של חוות דעת רפואית מתאימה על ידי המערערת.

5.

אשר על כן, יש לדחות את הערעור ולאשר את החלטת בית המשפט המחוזי למחוק את תביעת המערערת. אולם, כידוע, "מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין ואין בה, כשהיא לעצמה, כדי למנוע את התובע מהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה" [תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כן ראו: ע"א 2452/01 עו"ד אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נח(1) 577, 582 (2003)]. לפיכך, דחיית הערעור ומחיקת התביעה אינם סותמים את הגולל על האפשרות שתוגש תביעה חדשה, אשר תעסוק באותם עניינים. ככל שתביעה שכזו אכן תוגש, וככל שהיא תיערך כדבעי באופן אשר יאפשר בירור ענייני של הטענות וכן תגובה בראיות מתאימות, תוכל המערערת להגיש בקשה חדשה לפטור מאגרה.

6.

אנו ממליצים למערערת לשוב ולפנות ללשכה לסיוע המשפטי בבקשה כי תיאות לקבל על עצמה את ייצוגה כשהיא מצויידת במסמכים ובנתונים על פי בקשת הלשכה.

7.

סוף דבר – הערעור נדחה. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.