ע"א 2503/09 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ. י.קרונפלד יהלומים בע"מ

לפני בקשה להארכת מועד להפקדת כתב התחייבות עצמית חלף ערבון.

1.

על פי הודעה על קביעת ערבון מיום 22.3.2009, היה על המערער להפקיד ערבון בסך 30,000 ₪ תוך 30 ימים מיום מסירת הודעה זו. ביום 30.4.2009 נשלחה למערער הודעה על רישום ההליך לדחייה, משלא קוימה ההוראה בדבר הערבון. בעקבות זאת הגיש המערער ביום 3.5.2009 בקשה להארכת מועד להגשת כתב התחייבות. נטען בה כי כתב ההתחייבות נחתם כבר ביום 13.4.2009 והוכן להגשה לבית המשפט כבר במחצית חודש אפריל 2009, אך כפי הנראה לא הוגש בפועל עקב טעות משרדית. לבקשה צורף כתב ההתחייבות גופו, הנושא את התאריך 13.4.2009. המשיבים מתנגדים לבקשה, בהפנותם לאופן התנהלותו של המערער במשך שנות ההתדיינות בבית המשפט המחוזי.

2.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי יש להאריך את המועד להפקדת ההתחייבות העצמית. המועד להפקדת ערבון אינו מועד הקבוע בחיקוק ועל כן לא נדרש טעם מיוחד למתן אורכה להפקדתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הבקשה נבחנת בשים לב למכלול האינטרסים המעורבים, האינטרס של המבקש, של המשיב ושל הציבור בכללותו (ראו, בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625). במאזן האינטרסים בין הצדדים, ניתן משקל נכבד לזכותו של המערער במיצוי זכות הערעור. לגבי המשיב, האינטרס הלגיטימי שלו הוא בעצם הפקדת הערבון לשם הבטחת זכותו להיפרע מן המערער, ככל שייפסקו הוצאות לטובתו. אינטרס נוסף של המשיב הוא שההליכים בעניין הערבון לא יתמשכו מעבר לסביר. אשר לאינטרס הציבורי, הרי שעיקרו במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים.

3.

שקילת מכלול האינטרסים המעורבים בנסיבות העניין, מובילה למסקנה כי יש לאפשר למערער להפקיד התחייבות עצמית ולברר את ההליך גופו. אמנם המערער אינו מספק הסבר מניח את הדעת למחדל שבאי הפקדת הערובה במועד וכן התנהגותו אינה תואמת את המצופה מבעל דין הנוקט שקידה סבירה בניהול ענייניו, אשר גרמה להטרחת בית המשפט ובעל הדין שכנגד. אולם התנהלותו אינה מעידה על זלזול או זניחת ההליך, ואת המחדל שבאי הפקדת הערבון במועד ניתן לרפא על ידי חיוב בהוצאות. המשיבים, מנגד, אינם מצביעים על אינטרס נגדי בר הגנה המצדיק את דחיית הבקשה. נוכח צירוף ההתחייבות העצמית, לא נפגע אינטרס המשיבים בכך שיובטחו הוצאותיהם בהליך, ככל שייפסקו. האיחור בהפקדה אינו גורע מן הבטוחה. לא מצאתי גם פגיעה של ממש באינטרס המשיבים בסיומו של ההליך תוך פרק זמן סביר, נוכח אורכו של האיחור ובשים לב לפגרת הפסח בבית המשפט. במצב דברים זה, בשקלול כלל נסיבות העניין, יש להעדיף את בירור הסכסוך לגופו של פני דחייתו בנימוק טכני של אי הפקדת ערבון. יש לזכור כי הסמכות לדחות הליך מטעם זה היא סמכות קיצונית, בה יעשה שימוש במשורה.

4.

עם זאת, אין להתעלם מכך שהבקשה שלפניי הוגשה באיחור משמעותי ביחס למועד האחרון להפקדת ערבון. היא הוגשה רק לאחר שההליך נרשם לדחייה. הבקשה אינה מבהירה די הצורך מדוע נגרם האיחור. הטיעון בעניין תקלה משרדית הועלה בצורה כללית, ללא הסבר מניח את הדעת. במצב זה, מותנית קבלת ההתחייבות העצמית בתשלום הוצאות המשיבים בגין הגשת בקשה זו. המערער ישלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ₪. בכפוף להצגת אישור בדבר ביצוע התשלום האמור, תוך שבעה ימים מעת המצאת החלטה זו, תקובל ההתחייבות העצמית לרישום. בהעדר אישור כאמור יידחה ההליך ללא הודעה נוספת.