ע"א 2513/07 פטר תומס נ. סוזאנה נתר

1.

לפני בקשה לפטור מערבון בסך 25,000 ש"ח או לחילופין להפחיתו. המערער הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כנגד המשיבה, גרושתו, על סך 18,500,000 ₪

בגין מעשי גניבה וגזל שביצעה, לטענתו, ברכושו. עניינו של ההליך דנן ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 17.12.06, לפיה נתקבלה בקשת המשיבה למחוק תביעת המערער על הסף בשל קיומו של "הליך תלוי ועומד" ו-"פורום בלתי נאות".

2.

המערער טוען למצב כלכלי דחוק ביותר ולחוסר יכולת כלכלית לעמוד בגובה העירבון שנקבע בהליך. המערער הינו נכה צה"ל בעל 58% נכות, אשר אינו עובד למחייתו, ומתקיים מקצבת תגמול נצרך ממשרד הביטחון. לטענתו, הוא אינו מחזיק בנכסים או בתוכניות חסכון מכל סוג שהוא, ויתרה מכך, הינו לקוח מוגבל בבנק. המערער טוען עוד, כי אין לבני משפחתו היכולת לעזור לו במימון הפקדת העירבון ובקושי רב הצליח לגייס הכסף הדרוש לתשלום אגרת בית משפט זה. לבקשה צורף העתק בקשה לפטור מאגרה שהגיש המערער במסגרת ההליך העומד בבסיס ערעור זה (להלן: הבקשה לפטור מאגרה), והעתק מהחלטת בית המשפט קמא שלאחר מספר דיונים החליט לקבל הבקשה לפטור. אשר לסיכויי ההליך, סבור המערער כי סיכוייו בערעור טובים. לשיטתו טעה בית המשפט קמא בקביעתו כי בעניינם של בעלי הדין מתנהל "הליך תלוי ועומד" בגרמניה שכן ההליך עליו בית המשפט קמא מבסס החלטתו הסתיים זה מכבר בפסק דין עליו ערערה המשיבה וערעורה נדחה. אשר לטענת ה"פורום הלא נאות" נטען, כי בית המשפט קמא התעלם מהעובדה כי המשיבה עצמה בחרה לנהל בישראל מספר הליכים משפטיים אחרים, כך שלא ניתן לומר כי היא אך תיירת וכי אין זה ראוי לנהל את התביעה בישראל.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לשיטתה, אין בבקשה לפטור מאגרה כדי לסייע למערער בבקשתו זו. זאת, אם נוכח קיום שוני מהותי בין השיקולים למתן פטור מתשלום אגרה לבין השיקולים למתן פטור מהפקדת עירבון שמטרתו להבטיח הוצאות בעל הדין שכנגד, ואם נוכח העובדה כי סכום האגרה שהיה על המערער לשלם במסגרת ההליך לפני בית המשפט קמא עמד על 462,500 ₪ כך שאין דין האגרה כדינו של עירבון שסכומו נמוך לאין שיעור. עוד נטען, כי המערער לא פרש לפני בית המשפט תשתית מספקת להוכחת חוסר יכולת כלכלית המצדיקה מתן פטור מהפקדת עירבון. כך, נמנע לצרף אסמכתא הנוגעת לגובה קצבת הנכות שהוא מקבל ממשרד הביטחון, או לחשבונות בנק שבבעלותו. המערער טוען גם לחוסר יכולתו להסתייע בבני משפחתו ולמצבת חובותיו אשר בגינם אינו מסוגל להפקיד העירבון. אשר לסיכוייו בערעור, טוענת המשיבה כי אלו קלושים. הערעור אינו מגלה כל טיעון ממשי כנגד איזו מקביעותיו של בית המשפט קמא והחלטות שניתנו בנדון.

4.

המבקש לאחר עיון בחומר שהובא לפני באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. על המערער המבקש פטור מערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו אם ייפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים; חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון, וקיום סיכויים טובים להליך. התשתית העובדתית שהונחה לפני אינה מצדיקה מתן פטור מהפקדת עירבון. בקשתו של המערער חסרה אסמכתאות לביסוס טענותיו בכל הנוגע למצבו הכלכלי. כך, חסרה אסמכתא עדכנית המעידה על גובה גמלת הנכות ממנה משתכר המערער, תדפיסי בנק עדכניים, ואישורים המעידים על מצב נכסיו וחסכונותיו של המערער. עוד חסרה הבקשה הסבר מניין ידו משגת לממן ייצוגו המשפטי בהליכים בארץ ומחוצה לה. המערער מבקש לתמוך הבקשה דנן בבקשתו לפטור מאגרה בבית המשפט קמא. אולם, הבקשה לפטור מאגרה הוגשה ביולי 2003, הטענות המועלות במסגרתה והאסמכתות המצורפות לה לא יכולות לשמש בסיס למתן פטור מהפקדת עירבון בהליך שמתנהל כארבע שנים לאחר מכן. העתקי חשבונות בנק, תדפיסי כרטיס אשראי, תלושי הגמלה והאישורים הרפואיים הנוגעים ליכולת המערער לעבוד, נושאים תאריכים מן השנים 2003-2002. יתרה מכך, בבקשת הפטור מאגרה יידע המערער את בית המשפט קמא אודות כספים שחייבים לו ולחברה שהייתה בבעלותו והבקשה דנן לא כללה הסבר מה עלה בגורל כספים אלו. לא זו אף זו, מקובלת עלי עמדת המשיבה באשר לטענה כי קיים שוני מהותי בין השיקולים למתן פטור מתשלום האגרה לבין השיקולים למתן פטור מהפקדת העירבון שמטרתו להבטיח הוצאות בעל הדין שכנגד, כמו גם הטענה כי לא ניתן להקיש מדין אגרה שעמדה על סך של 462,500 ₪ בהליך לפני הערכאה הראשונה לדינו של עירבון הנמוך לאין שיעור בערכאת הערעור. במצב דברים זה, דין הבקשה להידחות. מעבר לנדרש אוסיף, כי גם בכל הנוגע לסיכויי ההליך לא מצאתי כי אלו גבוהים דים בכדי להצדיק פטור מערבון, בשים לב להחלטתו המנומקת של בית המשפט קמא בנדון.

5.

התוצאה היא כי דין הבקשה לפטור מערבון או להפחתתו להידחות. על המערער להפקיד עירבון

בסך 25,000 ₪ תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה כאמור יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.