ע"א 2525/06 אילן כהן ועוד 283 אח' נ. נצב"א חברה להתנחלות בע"מ

1.הערעור בגדרו הוגשה הבקשה שבפני, הוא גלגול נוסף של פרשה מורכבת אשר ענינה במכירת מניותיהם של חברי "אגד" וגמלאיה בחברת "נִצְב"א להתנחלות בע"מ", לידיו של גורם חיצוני. עסקת מכירה קודמת שהתגבשה, בוטלה בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ה' גרסטל), מחמת פגמים שנפלו בה, וערעור על כך תלוי ועומד בפני בית-משפט זה (ע"א 2843/04, 2773).

2.בעקבות הכרעתו של בית-המשפט המחוזי, נקשרה נצב"א בעסקה חלופית, בגדרה הוסכם על מכירת המניות לידיו של קונה אחר, חברת "מישור הולדינגס בע"מ", בתמורה גבוהה לאין שיעור. המבקשים דנן, מבעלי המניות של נצב"א העומדים על התנגדותם לעסקה, שבו ועתרו לבית-המשפט המחוזי בירושלים כדי שיצהיר על בטלותה. תביעתם נדחתה לאחר שנמצא – בפסק-דין מפורט שניתן מפיו של השופט י' שפירא – כי אין ממש בטענותיהם בדבר פסול שדבק בעסקה. על כך הם מערערים עתה בפני בית-משפט זה. לערעורם צורפה, כאמור, הבקשה שבפני, בגדרה הם עותרים לצו זמני, המצהיר כי לעת הזו ועד להכרעה בערעור לא התמלאו התנאים המקנים להסכם שגובש תוקף. משום מה, חזרו המבקשים והגישו את בקשתם זו במספר גרסאות, אך תכליתן של כל הבקשות שהוגשו היא אחת – התלית תוצאתו של פסק-הדין אשר לא ראה להתערב בעסקה החלופית שגובשה.

3.עיקר קצפם של המבקשים יצא על הליך האישור של העסקה באסיפה הכללית של בעלי המניות, אשר לגרסתם התנהל שלא כדין. נטען, כי רבים מבעלי המניות הוחתמו בכפיה על יפויי כוח בהם הובעה תמיכה בעסקה, ואלמלא כן ספק אם היה מתגבש הרוב הדרוש לאישורה. לגופו של ההסכם מלינים המשיבים על כך שהתמורה שנקבעה בו אינה משקפת את ערכה האמיתי של נצב"א, וזאת עקב שגיאה אשר נפלה בשערוך. בפי המבקשים שלל טענות נוספות באשר למסקנות אליהן הגיעה ערכאה קמא.

4.המשיבים, מצדם, מטעימים כי סיכויו של הערעור להתקבל הם נמוכים, הואיל ואין האמור בו אלא חזרה על טענות שהועלו בפני בית-המשפט המחוזי, ונדחו אחת-לאחת. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי גם מאזן הנוחות שבין הצדדים מחייב את דחיית הבקשה. לגרסתם, העסקה שגובשה לא רק שלא הרעה את מצבם של בעלי המניות של נצב"א, אלא אף שיפרה אותו לאין שיעור. עיכוב מימושה של העסקה יפגע, כך נטען, בבעלי המניות המצדדים בה, וממתינים שנים רבות לאפשרות למכור את מניותיהם. ועוד, אם תעוכב העסקה, עלול הבנק הבינלאומי הראשון, לו חייבת נצב"א סכום כסף גדול, לפעול למימוש שעבוד של מניותיה, דבר שיסכל את קיומה של עסקת מכירה-מרצון עתידית. לבסוף, אי-הוצאתה של העסקה אל הפועל בלוח הזמנים עליו הוסכם, עלול לחשוף את נצב"א לתביעות מצד הרוכשת – מישור בע"מ – שאף עלולה להסתלק כליל מן העסקה. אין זאת אלא, כך לטענת המשיבים, כי המבקשים – בנצלם לרעה את זכויותיהם כבעלי מניות מיעוט – שמו לעצמם לסכל באורח סדרתי כל עסקה שתגובש, יהיו תנאיה אשר יהיו, וחוסר תום-לבם זה יש בו כדי לשמוט את הבסיס מתחת לבקשתם.

5.אודה, כי למקרא הבקשה והתשובות לה, עלה בלבי ספק באשר לסיכוייהם של המבקשים בערעור. עיקר הטענות אותן הם מבקשים להביא בפני הערכאה השנייה, מהן טענות שמהותן בממצאים-שבעובדה, הניחו המבקשים עוד קודם לכן לפתחו של בית-משפט קמא. זה – במה שנראה על-פניו כניתוח מפורט ומנומק היטב - לא שעה לטענות אלו, ומתקשה אני לראות כיצד זה יעלה בידי המבקשים להצליח מקום בו נכשלו בגלגולם הראשון של ההליכים. ברם, אם בכל זאת סברתי כי יש להיעתר לבקשה, היה זה משום החשש כי בלא סעד זמני, היה ויימצא בדל סיכוי לערעור, שוב קשה יהיה עד מאד להשיב את הגלגל לאחור, באשר כספים רבים יחליפו ידיים, ומאות, אם לא אלפי אנשים יידרשו לפעול להחזרת המצב לקדמתו. מכל הטענות הנוגעות למאזן הנוחות, זו האחרונה נראית בעיני מכריעה, שכן ביתר הדברים לא מצאתי ממש. אם המתינו בעלי המניות שנים כה רבות למימוש קנינם, וכמותם גם הבנק הנושה לפרעון נשייתו, נראה כי הללו יוכלו להשלים עם עיכוב נוסף, בן חודשים ספורים בלבד.

6.אני מחליט אפוא כי ייעשה צו מניעה זמני, המעכב את מימוש העסקה נושא-הערעור. צו זה יעמוד בתוקפו עד להחלטה אחרת של בית-משפט זה, ובלבד שהמבקשים יפקידו, בתוך 14 ימים, סכום של 1,000,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית צמודה למדד, להבטחת נזקם של המשיבים אם הערעור ידחה.

נוכח לוח הזמנים שבהסכם המכירה, תקבע המזכירות את הערעור לדיון בפני הרכב לא יאוחר מסוף חודש מאי 2006 .

שכר-טרחת עו"ד בבקשה זו, בסכום של 5,000 ש"ח, יחול על-פי התוצאה בערעור.