ע"א 2614/13 דותן הלברייך נ. מינהל מיסוי מקרקעין תל אביב

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. עיינתי בבקשה ולא מצאתי לנכון ליתן פטור כמבוקש. בעל דין החפץ בפטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח בראש ובראשונה חוסר יכולת כלכלית. לצורך ביסוס תנאי זה נדרש בעל-הדין להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה. אכן, "המבקש פטור מהפקדת עירבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון" (דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן בבש"א 4807/11

מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (29.6.2011)). בענייננו לא עמד המערער בנטל זה. ראשית, יש לציין כי המערער שילם את האגרה וכי הוא מיוצג על-ידי עורך-דין. לכאורה, אותם מקורות ששימשו למימון האגרה והייצוג יכולים לממן גם את העירבון. מעבר לכך, אין בבקשה פירוט ותיעוד מלאים לגבי נתונים רלוונטיים כגון הכנסותיהם של המערער ובן-זוגו, הוצאותיהם ורמת חייהם, רכושם (למעט התייחסות כללית לנכס מקרקעין), מצב העסק ומצב חשבונות הבנק הפרטיים. כמו-כן, אין בבקשה התייחסות לאפשרות להסתייע בסביבה הקרובה (ראו גם בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב

(3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)). יודגש, כי למעט מסמכים רפואיים של בן-הזוג, ודף נוסף שמהותו אינה ברורה (יתכן שהייתה כוונה לצרף מסמך אחר, המתייחס לחשבון העסק), לא צורפו כל אסמכתאות שיש בהן כדי לפרוס תמונה מלאה באשר ליכולתו של המערער להעמיד עירבון הולם, כנדרש לפי תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אציין, כי המערער מציע שנכס מקרקעין שברשותו ישמש חלופת עירבון, אך ברור כי מדובר בחלופה שאינה שוות-ערך להפקדת עירבון במזומן או בערבות בנקאית, מבחינת זמינותה של הבטוחה, וודאותה והקלות במימושה בעת הצורך, מה גם שבסעיף 7 לבקשה נטען כי ביתם של המערער ובן-זוגו "מצוי בשעבוד ועומד בפני מימוש".

על כן, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מעירבון. עם זאת, בנסיבות העניין סבורני כי אפשר להסתפק בעירבון בסך של 25,000 ₪ (במקום 30,000 ₪). העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.