ע"א 2615/02 בריק עלי מוחמד נ. בית המשפט לתעבורה עכו

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.העותר ביצע עבירות תעבורה שונות, ובשני הליכים נפרדים בבית משפט לתעבורה בעכו נגזרו עליו, בין יתר העונשים, גם עונשי פסילת רשיון נהיגה לצמיתות. עתירתו לבית משפט זה היא כי יצווה על בית המשפט לתעבורה ועל משרד התחבורה כי יבטלו את עונשי הפסילה לצמיתות שהוטלו עליו. לטענתו, מדובר בעונש שאינו סביר ואינו מידתי, הנוגד עקרונות חוקתיים, והוא פנה בבקשות הן לבית המשפט לתעבורה והן למשרד התחבורה בבקשה לבטל עונשים אלה אך נדחה על ידם. כן פנה לנשיא המדינה בבקשת חנינה ובקשתו נדחתה. לאחר כל אלה הוא פונה לבית משפט זה בבקשה דומה, תוך ציון הנזק הכלכלי, משפחתי וחברתי שנגרם לו, לדבריו, עקב העונש שהוטל עליו.

2.לא נוכל להושיע לעותר במסגרת בית משפט זה. העונשים שנגזרו על העותר ניתנו על ידי בתי משפט והפכו סופיים. בית משפט הגבוה לצדק אינו מעמיד במבחן הביקורת גזרי דין שניתנו כדין על ידי ערכאות שיפוט מוסמכות. היקף התערבותו של בית משפט זה בהחלטות ערכאות שיפוט שחל עליהן סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה הוא מצומצם ביותר ומוגבל למקרים חריגים ונדירים בהם מדובר בחריגה מסמכות או פגיעה בולטת בעיקרי הצדק הטבעי ומקום שלא עומד לעותר סעד אחר בדרך של ערעור, או בדרך אחרת (בג"צ 2176/00 דקל נ' מדינת ישראל דינים עליון נ"ז 960; בג"צ 8744/96 חוזה נ' בית המשפט העליון , דינים עליון נ"א 313).

הענין נשוא עתירה זו אינו נופל לגדר הנסיבות המיוחדות המתוארות לעיל. לפיכך, דין העתירה להידחות על הסף משאין היא מעלה עילה להתערבותנו.

העתירה נדחית.