ע"א 2643/08 עמי הראל נ. כונס הנכסים הרשמי

השופט א' גרוניס:

1.

בשנת 2007 הגיש הכונס הרשמי, המשיב דכאן, בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לבטל הפטר שניתן למערער ולבטל הליכי פשיטת רגל. הפטר חלוט ניתן למערער בשנת 2001, לאחר שהוא קיבל הפטר מותנה בשנת 1995. הליכי פשיטת הרגל נגד המערער נפתחו שנים לפני כן. צו כינוס ניתן בשנת 1983 והוא הוכרז פושט רגל בשנת 1984. בערעור שבפנינו טען המערער כי לא היה מקום לבטל את ההפטר.

2.

אין ספק כי הליך לביטול הפטר הינו הליך נדיר, בוודאי כשהוא בא כשבע שנים לאחר ההפטר החלוט. ברם, העובדות שנחשפו הצדיקו את המהלך אותו נקט בית המשפט המחוזי.

3.

בא כוחו של המערער טען כי בעת שהתייצב לדיון בבית המשפט המחוזי בבקשתו של הכונס הרשמי הוא סבר שמדובר בדיון של קדם משפט. עוד נטען, כי ראוי היה לדחות את הדיון, כי לא ניתנה הזדמנות לחקור את עובדת הכונס הרשמי שערכה דו"ח בעניין וכי אותה עובדת לא הוסמכה להגיש את הדו"ח עליו סמך בית משפט קמא.

4.

לא מצאנו ממש בטענות האמורות. בהזמנה שנשלחה לכונס הרשמי אין כל רמז לכך שהדיון נועד למטרה של קדם משפט. אף לא הוצגה הזמנה על ידי הפרקליט הנכבד לפיה זומן הוא לקדם משפט. בנסיבות העניין צדק בית המשפט המחוזי שקיים את הדיון אליו זומנו בעלי הדין בישיבה שנקבעה. אף לא מצאנו בסיס לטענה שלעובדת הכונס הרשמי לא היתה סמכות לערוך את הדו"ח.

5.

לגופם של דברים נאמר, כי החומר שהובא בפני בית המשפט המחוזי חייב היה להוביל למסקנה שיש לבטל את ההפטר שקיבל המערער. ההפטר ניתן על יסוד מצג של המערער כי הוא עוסק במכירת פלאפל בפולין. מן החומר שהוצג בפני בית משפט קמא, כולל מכתבים של המערער עצמו, עולה כי בהיותו פושט רגל הוא ניהל פעילות עיסקית עניפה בפולין. הכונס הרשמי לא קיבל כל דיווח על אותה פעילות. זאת ועוד, מתברר כי המערער ביצע עבירות של זיוף וקבלת דבר במרמה בשנת 1993, בהיותו פושט רגל. כך עולה מהרשעתו בבית משפט השלום בתל אביב (ת.פ. 4290/02). ההרשעה התבססה על הודאתו של המערער בבית המשפט.

6.

העובדות שנחשפו מצביעות על כך שהמערער, בעת שהיה פושט רגל, ניהל פעילות עיסקית בלא שדיווח על כך. דיווחיו לא תאמו, בלשון המעטה, את מה שעשה בפועל. בהחלט מדובר במקרה חריג שהצדיק מהלך לא שגרתי של ביטול הפטר מספר שנים לאחר שניתן.

7.

אכן, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לבטל את ההפטר לא נאמר דבר לגבי ביטול ההליכים. על יסוד זה טוען המערער, כי משבוטל ההפטר חזר הוא למעמד של פושט רגל. נוסיף במאמר מוסגר כי בשנת 2003 עתר המערער לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל ובקשתו נדחתה. לא יעלה על הדעת כי במקרה כמו המקרה דנא, כאשר מסתבר כי חייב פעל בחוסר תום לב קיצוני, יחזור הוא למעמד של פושט רגל משום שזה רצונו. ברור שביטולו של ההפטר מחייב אף ביטולם של ההליכים כולם.

8.

הערעור נדחה. המערער יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.