פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2680/16
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערערים:
1.
פלונית
2. פלונית
3. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
2. קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ
3. שירותי בריאות כללית
בקשה למחיקת סיכומים ולהוצאת מוצג
החלטה
1.בפניי בקשה שהגישו המשיבים למחיקת סיכומי המערערים ולחלופין למחיקת סעיף מסיכומיהם (סעיף 20). כן עותרים המשיבים להוצאת מוצג מתיק מוצגי המערערים (מוצג י"ב).
הבקשה מבוססת על הטענה כי סעיף 20 לסיכומי המערערים כולל הפניה לסיכומיהם בהליך קמא, וזאת בניגוד להוראות צו הסיכומים. מוצג י"ב הוא אותם הסיכומים אליהם הפנו המערערים.
המערערים מתנגדים לבקשה.
2.לאחר שעיינתי בחומר שבפניי החלטתי לדחות את הבקשה.
בפסק הדין עליו נסב הערעור נדחתה תביעת רשלנות רפואית שהגישו המערערים נגד המשיבים, ונקבע כי למשיבים אין אחריות כלפי המערערים. בית המשפט המחוזי לא דן בפסק דינו בשאלת גובה הנזק, נוכח קביעתו בדבר העדר אחריות, והערעור מונה אפוא כלפי קביעה-מסקנה זו של העדר אחריות. בסוגיה זו עומדים סיכומי המערערים בפני עצמם וכוללים את הטענות הדרושות להכרעה, מבלי להידרש לכתבי בי-דין נוספים. טרוניית המשיבים היא על כך שבסעיף 20 הנ"ל לסיכומיהם הפנו המערערים לטענותיהם בבית המשפט המחוזי לעניין הנזק. אולם לטעמי בנסיבות המתוארות - בהן פסק הדין אינו כולל כל התייחסות לסוגית הנזק, והיות ומטבע הדברים על המערערים להפנות טענותיהם כלפי קביעות בית המשפט המחוזי - הרי שמדובר במצב דברים בו עצם ההפניה לטענות בבית המשפט המחוזי לעניין גובה הנזק בלבד, אינה מצדיקה מחיקה של סיכומי המערערים או של חלקם.
במסקנה זו תומכת גם הגישה הפרגמאטית הנוהגת עימנו בבחינת בקשות כגון דא (ראו ע"א 3954/09 שווקים חדשים הוצאה לאור בע"מ נ' המועצה להסדר הימורים בספורט , פסקה 5 (22.11.2010)) וכן הנטיה להמנע מלהתערב בתכנם של כתבי טענות. אוסיף ואדגיש בהקשר זה כי בעלי הדין עשויים לשאת במחיר הדיוני הנובע מאי הצגתה של טענה מסוימת באופן מלא בסיכומים המוגשים לערכאת הערעור (ראו ע"א 6506/11 מר ברוט י. מאיר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (14.10.2012 )), הכל בהתאם לשיקול דעתו של ההרכב אשר יישב בדין.
כן איני מוצאת להורות על הוצאתו של מוצג י"ב מתיק המוצגים. אציין בהקשר זה כי כתבי טענות אשר הוגשו בערכאה הדיונית אינם מהווים ככלל חלק מחומר הראיות במובנו הצר. עם זאת, על פי הפסיקה הנוהגת כיום ננקטת גם בהקשר זה גישה פרגמאטית, כך שלא נשללת האפשרות לצרף כתבי טענות לתיק המוצגים, ואף צוין כי הדבר נעשה בפועל כדבר שבשגרה וכי לא פעם אף יש בכך "תועלת מעשית לא מבוטלת" (ראו: ע"א7094/09 ברוזובסקי הובלות בע"מ ואח' נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ (15.11.2010). כן ראו: ע"א 1252/15 ד"ר אפרים רימון נ' שמול (21.7.2015); ע"א 1645/15 אדלר נ' לבנת , פסקה 2 (21.6.2015) והאסמכתאות המובאות שם). כן יש לזכור בהקשר זה כי תיק הערכאה הדיונית ממילא מצוי בפני ערכאת הערעור. איני רואה לסטות מן הפסיקה הנוהגת בעניין במקרה דנן.
מכל הטעמים המפורטים לעיל הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, יג' בטבת התשע"ז (11.1.2017).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת