ע"א 2702/08 דוד בלס ,בפש'ר נ. עו'ד יעקב בויאר , הנאמן על נכסי החייבים

1.

לפני בקשה להפחתת עירבון בסך 40,000 ₪ שנקבע בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בהשגה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (מפי כב' השופטת ד' קרת-מאיר) מיום 22.7.07 (להלן: "ההחלטה") במסגרתה התקבלה בקשת המשיב 1 (להלן: "המשיב") – הנאמן על נכסי החייבים – לבטל את מכירת דירת המערער והמשיבה 2 לכונס הנכסים. כן נקבע, כי נכס זה הוא למעשה נכס של פושטי הרגל המוקנה למשיב. מכאן ההליך שבכותרת.

2.

המערער, המייצג את עצמו, טוען כי מצבו הכלכלי בכי רע. לטענתו, הוא מועסק במשרה חלקית על יד בני משפחתו ומשתכר בשל כך שכר חודשי שאינו גבוה מתוכו משולם סכום ניכר לקופת כונס הנכסים הרשמי, וזאת על פי החלטת בית משפט של פשיטת רגל. עוד טוען המערער, כי אין לו כל מקור הכנסה נוסף, וכי בשל כך, אשתו והוא נאלצים לחיות בדוחק רב. בנוסף, טוען המערער כי מעט הרכוש שנותר לו מצוי בשלבי מימוש, במסגרת הליכי פשיטת הרגל. לפיכך, טוען המערער כי אין ידו משגת את סך העירבון אותו נדרש להפקיד, ועל כן מבקש הוא כי סכום העירבון יופחת לסך של 2,000 ₪.

3.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענת המשיב, המערער לא תמך טענותיו לדלות כלכלית בכל אסמכתא או מסמך לאימותן. לגישתו, גם הדו"חות אותם צירף המערער לבקשתו אינם מהווים אסמכתא שכזו, והם נעדרים כל תיקוף עובדתי. עוד טוען המשיב, כי בניגוד לטענת המערער, אין הוא משלם מדי חודש את הסכום האמור לקופת הפש"ר. לטענתו, המערער משלם כספים לקופת הפש"ר רק כאשר מופעל כנגדו צו המאסר, ובכל מקרה, אינו משלם את חובות המשיבה 2 – המיוצגת על ידי עורך דין מטעמה. כאימות לכך, מפנה המשיב לדו"ח כונס הנכסים הרשמי אשר הוגש לבית המשפט של פש"ר ביום 19.5.08 (להלן: "דו"ח הכנ"ר), לפיו המערער צבר פיגור משמעותי בפרעון הת שלומי ם העיתיים. טענה נוספת של המשיב הינה כי המערער לא הסביר כיצד ביכולתו לממן את עלות שכר טרחת עורכי הדין המייצגים אותו או המכינים עבורו את בקשותיו השונות, כמו גם את האגרות והערבונות אותם שילם והפקיד בהליכים אלו, ביניהם 6 הליכי ערעור שהוגשו לבית משפט זה על ידי המערער בשנתיים האחרונות. יתר על כן, מוסיף המשיב וטוען כי המערער טרם שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בערכאות השונות – המסתכמות בעשרות אלפי שקלים – לטובת קופת הפש"ר. לבסוף, טוען המשיב גם כי סיכויי ההליך נמוכים, מאחר והחלטת בית המשפט קמא מבוססת בעיקרה על ממצאי מהימנות וקביעות עובדתיות, שככלל, אין ערכאת ערעור נוטה להתערב בהם. לאור כל האמור לעיל, כמו גם לנוכח מספר המשיבים, המיוצגים כל אחד בנפרד, טוען המשיב כי דין בקשת המערער להפחתת העירבון שנקבע בהליך זה להידחות, תוך חיובו בהוצאות בגינה. יצוין, כי משיבים 6-2 לא הגיבו לבקשה.

4.

לאחר עיון בחומר שהובא לפני, ובטענות בעלי הדין, באתי למסקנה כי דין הבקשה להפחתת העירבון להתקבל בחלקה. על המבקש פטור מערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו אם ייפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים, חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון, וקיום סיכויים טובים להליך. בענייננו מוטל על המערער נטל מוגבר באשר טרם שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בהליך דלמטה ובהליכים אחרים בהם היה מעורב. בנטל זה לא עמד המערער, שכן לא הציג בכל המסמכים שהגיש בהליך זה כל אסמכתא להוכחת מצבו הכלכלי, לרבות תדפיסי חשבונות בנק, אישורים על קיום פיקדונות, חסכונות, או רכוש נוסף, ובפרט לא הוכיח את טענתו בדבר ת שלומי ו החודשיים לקופת הפש"ר – טענה הנשללת על ידי דו"ח הכנ"ר. גם הדו"חות החודשיים אותם צירף לבקשתו אינם יכולים להוות ראייה לכך, בפרט כאשר קיימים הבדלים משמעותיים בינם לבין טענות המערער בבקשתו, לעניין השתכרותה של רעייתו – המשיבה 2. יתר על כן, לא הבהיר המערער מניין ידו משגת לממן את האגרות, הערבונות והייצוג המשפטי בהליכים השונים אותם ניהל או שעודו מנהל בבית משפט זה ובערכאות השונות. במצב דברים זה, ברי כי המערער לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית, ועל כן אינני נדרש לבחון את סיכויי ההליך.

3.

התוצאה היא כי דין הבקשה להפחתת הערבון בשל המצב הכלכלי, להידחות. עם זאת, מצאתי לנכון לשנות מסכום הערבון שנקבע בהליך זה, בשים לב למהותו וההוצאות שנפסקו בהליך קמא, ולהעמידו על סך של 30,000 ₪. על המערער להפקיד את העירבון שנקבע כאמור תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה כאמור יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת. אין צו להוצאות בבקשה זו.