בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
2714/10
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
המערערים:
1.מבני דולינגר (שער העיר) חברה לבניין והשקעות
בע"מ
2.מבני דולינגר חברה לבנין והשקעות בע"מ
3.אבירם דולינגר
נ
ג
ד
המשיבה:
קלנפורט אינטרנשיונל לטד, חברה זרה
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1790/08 שניתן ביום 9.2.2010 על ידי כב' השופטת א' נחליאלי-חיאט
תאריך ישיבה:
כ"ז טבת, תשע"א (3.1.2011)
בשם המערערים:
עו"ד רוברט פישמן
בשם המשיבה:
עו"ד אילן סובל
פסק-דין
1.
זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' נחליאלי-חיאט) מיום 9.2.2010, בו נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה והורה על מחיקת התביעה שהגישה נגד המערערים ונגד אחרים, טרם שזו נתבררה על ידו. כמו כן חייב בית משפט קמא את המשיבה בתשלום סך כולל של 12,500 ש"ח למערערים כהוצאות ושכר טרחת עורך דין.
המערערים טוענים כי התנהלות המשיבה בתביעה שהגישה וכן בהליכים קודמים שנוהלו על ידי חליפיה, נגועה בחוסר תום לב ומהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט. על כן, כך לגישת המערערים, ראוי היה לדחות את התביעה ולא למוחקה על מנת שיקום מעשה בית דין בסכסוך שבין הצדדים ותיחסם דרכה של המשיבה מלהגיש הליכים נוספים בעניין זה, שהם בעיניה הליכי סרק.
המשיבה טוענת מנגד כי לא נפלה כל שגגה בפסק דינו של בית משפט קמא המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור וכי הפסקת התביעה עליה הורה בית משפט קמא לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין ), תוך חיוב המשיבה בהוצאות, תואם את ההלכה הפסוקה בעניין זה בהתחשב בין היתר בשלב המוקדם של הדיון אשר בו נתבקשה מחיקת התביעה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי משלא עתרו המערערים להתניית חידוש התביעה בתנאים כעתירה חלופית, אין הם רשאים להלין על כך במסגרת הסיכומים שהגישו בערעור.
2.
הסכסוך בין הצדדים נוגע לנכס מקרקעין ברח' אבא הלל 2 ברמת גן הידוע כחלקות 212 ו-213 וחלקות סמוכות, בגוש 6109 (להלן: הנכס ). סכסוך זה עבר גלגולים רבים החל בהמרצת פתיחה שהוגשה על ידי המערערות 1 ו-2 בשנת 1996 נגד החברה הפנמית קורינטוס ביזנס אינק (להלן: קורינטוס ), וכלה בתביעה שהגישה המשיבה כחליפתה של קורינטוס נגד המערערים ונגד אחרים בשנת 2009, היא התביעה שבעקבות מחיקתה (לבקשת המשיבה) הוגש הערעור דנן. תקצר היריעה מלפרט את שרשרת ההליכים שהתנהלו בערכאות השונות בגין סכסוך זה ואת השורה הארוכה של עורכי הדין שהיו ועודם מעורבים בו כמייצגי המשיבה וקודמתה קורינטוס. המערערים טענו כי מסכת ההתדיינויות שקדמה לתביעה שנמחקה יש בה ללמד על כך שמדובר בהליכי סרק ובשימוש לרעה בהליכי בית משפט. המערערים מציינים בהקשר זה, בין היתר, כי בקשת המחיקה הוגשה על ידי המשיבה יום אחד בלבד לפני שהיה עליה להגיש את תגובתה המפורטת בכתב בבקשה לסילוק התביעה על הסף שהגישו המערערים, ובה העלו כנגדה טענות של התיישנות, מעשה בית דין מכוח הסכם פשרה, היעדר יריבות ועוד.
3.
עיון בבקשת המחיקה שהגישה המשיבה מלמד כי מדובר בבקשה לאקונית שאינה מפרטת את הטעמים להגשתה. תחת זאת הסתפקה המשיבה באמירה כללית כי "משיקולים שונים באה [המשיבה] למסקנה כי אין היא חפצה לנהל את התביעה שהוגשה בתיקה". במהלך הדיון בפנינו ביקשנו מבא כוחה להבהיר ולו בשלב הערעור מהם אותם שיקולים שהניעו את המשיבה לעתור למחיקת התביעה וממנו למדנו כי כמי שנתבקשו להחליף את באי כוחה הקודמים של המשיבה נוכחו הם לדעת כי התביעה אינה ערוכה נכון וכי תיקון התביעה גם אם יתאפשר אין בו כדי לסייע משום שהתביעה, כדבריו "לא נבנתה על יסודות טובים" והיה צורך לשנותה מן היסוד. לפיכך, בחרה המשיבה לעתור למחיקתה ולהגיש תביעה חדשה תחתיה.
מוכנים אנו להניח לטובת המשיבה, ולא בלי היסוס, כי אלה הם אכן הנימוקים העומדים ביסוד בקשת המחיקה שהוגשה על ידה וכי אין מדובר בשימוש לרעה בהליכי בית משפט. משכך, אין לקבל את עמדת המערערים בדבר דחיית התביעה. אולם, בנסיבות שנוצרו אנו סבורים כי שגה בית משפט קמא משלא התנה את חידוש התביעה בתשלום הוצאות ושכר טרחה, בנוסף לסכום אותו ראה לפסוק במסגרת פסק הדין.
הסמכות להתנות את הפסקת התובענה "בתנאים שיראו לו" וכן לפסוק הוצאות משפט מסורה לבית המשפט על פי תקנה 154(ב) לתקנות סדר הדין ובמקרה זה, ראוי היה כי יעשה בה שימוש.
זאת, בהתחשב ב"היסטוריה" של הסכסוך ובהליכים המרובים שהוא ייצר עד כה (לרבות הליך שהסתיים בהסדר פשרה, עליו מבקשת המשיבה כיום לקרוא תיגר) וכן בהתחשב בכך שבית משפט קמא החליט להיענות לבקשת המחיקה מטעם המשיבה (וליתר דיוק להפסקת התובענה), בלא לברר את הבקשה לסילוק על הסף שהגישו המערערים ובלא לקבל ולו תגובה בכתב לטענות הנכבדות, לכאורה, שהעלו המערערים בהקשר זה. בהינתן כל האמור לעיל וכן בהינתן ההיקף הלא מבוטל של התביעה על נספחיה והטירחה המחודשת שתיגרם למערערים אם תוגש תביעה נוספת והם יידרשו ליתן לה מענה, אנו מקבלים את הערעור במובן זה שפסק דינו של בית משפט קמא (המורה על מחיקת התביעה ועל תשלום הוצאות ושכר טרחה בסך 12,500 ש"ח) יעמוד בעינו, אך אנו מוסיפים ומורים כי הגשת תביעה חדשה באותו עניין על ידי המשיבה או חליפיה, ככל שיהיו כאלה, מותנית בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש"ח למערערים.
הואיל ולא נעתרנו לעתירתם העיקרית של המערערים בערעור, להורות על דחיית התביעה ולא על הפסקתה, אין צו להוצאות בערעור.
ניתן היום, א' שבט, תשע"א (6.1.2011).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט