ע"א 2739/13 נג'יבה סלמאן נ. אעתדאל חסן

1.

ואלו הנפשות הפועלות בסיפור שבפנינו:

ענייננו בחלקה של 6,680 מ"ר לגביה בוצעו ארבע עסקאות אשר רק שתיים

מהן עומדות בפנינו.

אקדים ואספר, כי מאחורי כל העסקאות עומדים גברים אך כמעט כל העסקאות נעשו בין נשים.

עסקה ראשונה : ביום 01/07/2004 – נג'יבה מוכרת לזעזע 2,680 מ"ר תמורת 450,000 ₪ בעסקת נטו. עסקה זו אינה בפנינו.

עסקה שניה : ביום 18/03/2005 – נג'יבה מוכרת לגב' משרקי 2,000 מ"ר בעסקת נטו של 60,000 $ (לפי שער יציג = כ-260,000 ₪). העסקה דווחה, ונרשמה הערת אזהרה ביום 20/03/2005. העסקה בוטלה בהסכם מיום 02/12/2006 (או 12/12/2006).

עסקה שלישית : ביום 23/12/2006

- נג'יבה מוכרת לגב' אעתדאל (הבת של זעזע) את אותם 2,000 מ"ר, בהסכם משולש שגב' משרקי מכונה בו צד ג', תמורת הסך של 160,000 $ נטו (לפי שער יציג = 672,000 ₪). אין דיווח למס שבח, לא נרשמה הערת אזהרה. בהסכם המשולש התחייבה אעתדאל לשלם ישירות לגב' משרקי את הסכום הנ"ל.

עסקה רביעית : ביום 07/06/2011 – נג'יבה מוכרת לחברת מטיילי סעסעני בע"מ (להלן: החברה ), 4 דונם תמורת 700,000 ₪ ברוטו (מס שבח על המוכר). העסקה מדווחת ונרשמת הערת אזהרה ביום 09/06/2011.

עיננו הרואות, כי לגבי 2,000 מ"ר יש בפנינו עסקאות סותרות כאשר התחרות היא בין אעתדאל לבי ן החברה.

בית משפט קמא דן בסוגיה בשני שלבים: ראשית, האם ההסכם המשולש בתוקף, נוכח טענת נג'יבה כי היא לא חתומה עליו. שנית, בהנחה שכן, האם ההסכם המשולש גובר על העסקה המאוחרת.

בית משפט קמא השיב בחיוב על שתי השאלות ומכאן הערעורים שבפנינו.

2.

מבלי לקבוע מסמרות, בית המשפט מביע דעתו הלכאורית כי לגבי השאלה הראשונה צדק בית משפט קמא. גם בהנחה שנטל ההוכחה, כי נג'יבה אכן הטביעה אצבעה על ההסכם המשולש, רובץ על אעתדאל, הרי משנקבע כי אדיב עיאס בנה, הוא הרוח החיה מאחורי כל ההסכמים, ניתן לטעון כי קיימת שליחות בע"פ בין האם לבין הבן. מכל מקום, אצביע על מס' אינדיקציות לעניינו של ההסכם המשולש.

א.

בית משפט קמא קבע כממצאי מהימנות כי אינו מקבל את עדותו של עיאס.

ב.

ההסכם המשולש נעשה ע"י עו"ד סעדי שייצג את עיאס גם בעסקאות אחרות וגם דיווח על הביטול של העסקה השנייה.

ג.

לא הוגשה ראיה על הגשת תלונה במשטרה מצד נג'יבה.

ד.

לא הוגשה חוות דעת לגבי טביעת האצבע של נג'יבה.

ה.

מכתבו של עיאס מיום 19/07/2009 לעו"ד משרקי בו הוא מזכיר את ההסכם מיום 23/12/2006 ומזכיר את חברת "על הדרך" שבבעלות משפחת אעתדאל (בהזדמנות זו אציין כי מאחורי אעתדאל עמדו אחיה – תייסיר, תאופיק ותחסין).

ו.

עיאס לא הסביר איך הוחזר הכסף למשרקי.

ז.

בית המשפט האמין לאעתדאל כי עו"ד סעדי החתים אותה.

ח.

עדותו של תייסיר כי עו"ד סעדי החתים את הנשים.

ט.

עו"ד סעדי לא העיד, ולכאורה היה על נג'יבה להביאו לעדות.

י.

עו"ד סעדי אישר על גבי ההסכם את חתימות הצדדים.

יא.

עו"ד סעדי אישר את חתימת נג'יבה על הדיווח למס שבח, והדיווח נעשה ביום 23/12/2006 הוא יום ההסכם המשולש.

יב.

גב' משרקי תמכה בעדותה בהסכם המשולש.

יג.

תצהיר הביטול של ההסכם עם גב' משרקי הוא מיום 23/12/2006.

אין באמור לעיל כדי למצות את כל האינדיקציות, אך אחזור ואדגיש כי איני קובע מסמרות בשאלת תוקף ההסכם המשולש.

3.

מנגד, ובלי לקבוע מסמרות, הרי שהערעור של החברה לגבי תחולת הלכת גנז לזכותה מעורר שאלות של ממש. כך, האם העובדה שנרשמה הערת אזהרה לטובת גב' משרקי יכולה "להגן" על זכותה של אעתדאל על פי ההסכם המשולש. אעתדאל לא רשמה הערת אזהרה ועורך הדין של החברה הסתמך על כך שהערת האזהרה של משרקי אמורה להמחק (ובשעתו ניתן ע"י משרקי יפוי כח בלתי חוזר לצורך מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לזכותה עפ"י ההסכם מיום 18/03/2005, אשר בוטל כאמור).

4.

טרחתי וכתבתי כל זאת משתי סיבות. ראשית, על מנת להקל על עצמי בבוא היום אם וכאשר התיק יובא לדיון בפני הרכב. שנית, ועיקרו של דבר, כדי שהצדדים ינסו להגיע לפשרה ביניהם באופן שייתר ערעור זה, בהתחשב בסיכויים ובסיכונים של כל אחד מהצדדים.

בשלב זה אני מורה להעביר הערעור לדיון בפני הרכב. מובן כי אם יודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה ביניהם, הדיון יתייתר.