ע"א 274/16 דני בר דוד נ. עו"ד מנור נחמיאס

בקשת המבקש (החייב) להכריז עליו כפושט רגל נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בשל חוסר תום לב (פש"ר 4815-06-12, כב' השופטת ע' אטיאס ). המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, ולצידו בקשה לעיכוב ביצוע – היא הבקשה שבפניי. לטענת המבקש, סיכויי ערעורו טובים הם. זאת מכיוון שלא ניתן משקל מספק בפסק הדין לחלוף הזמן, מצבו הבריאותי הקשה ואדישות הנושים. עוד טוען המבקש כי משבוטל עיכוב ההליכים נגדו, החלו נושיו לנקוט הליכי הוצאה לפועל. בעוד שלא תצמח לנושים כל תועלת מההליכים – כך טוען המבקש – הרי שלו עצמו ייגרמו נזקים, לרבות נזקים בריאותיים קשים, אם יחודשו ההליכים נגדו.

כלל מושרש הוא כי על המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים: כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. באשר לתנאי הראשון, על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, עולה מהבקשה כי אלה אינם גבוהים במידה מספקת המצדיקה היעתרות לה. חלק ניכר מטענות המבקש בערעור – כגון מצבו הבריאותי וחלוף הזמן – נדונו והוכרעו בפרוטרוט על ידי בית המשפט המחוזי, והעובדה כי נפסק בניגוד לעמדת המבקש אין משמעותה כי הטענות לא קיבלו את משקלן הראוי בערכאה קמא. לכך יש להוסיף כי על פני הדברים, המבקש לא העמיד תשתית עובדתית נדרשת המוכיחה כמה מנושיו החלו לנקוט הליכים נגדו, באיזה היקף כספים מדובר ובאיזה שלב מצויים ההליכים. עם כל ההבנה, עניין מצבו הבריאותי של המבקש לא הוצג באופן שמטה את הכף לקבלת הבקשה. בית המשפט המחוזי אף התייחס להתנהלותו של המבקש בנדון וזהו שיקול מרכזי. לא שוכנעתי, איפוא, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בהעדר תגובה אין צו להוצאות.