פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
2765/95
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון
המערער
:
מנכ"ל
משרד הפנים
נגד
המשיבים
:
1.
שמעון סגל
2.
איגוד ערים השרון הצפוני (תברואה)
בקשה למחיקת ערעור
בשם
המערער: עו"ד שרון מן אוריין
בשם
המשיב מס' 1: עו"ד אבינועם אונגר
החלטה
בתיק זה הוצא צו לסיכומים בכתב ביום 20.12.95 על פיו היה על המערער להגיש את סיכומיו בתוך שלושים ימים מיום המצאת הצו.
ביום 14.1.96 בעקבות קבלת הצו לסיכומים בכתב העלה בא-כח המשיב מספר טענות טרומיות וביקש למחוק את הערעור. ביום 26.1.98 הוארך בהסכמה המועד להגשת סיכומי המערער בערעור עד לאחר מתן החלטה בבקשה למחיקת הערעור. הבקשה הוגשה בידי בא-כח המערער, בהסכמת בא-כח המשיבים. הדיון בבקשות התנהל בפני כב' הרשמת, השופטת א' אפעל-גבאי. בהחלטה שנתנה ביום 8.2.96 קבעה הרשמת כי הדיון בבקשות הטרומיות יתנהל על דרך של סיכומים בכתב. בהחלטה לא נזכר הצו לסיכומים בכתב שהוצא קודם לכן. ביום 25.9.96 נתנה כב' הרשמת אפעל-גבאי את החלטתה בטענות הטרומיות. בסיום ההחלטה משדחתה את הבקשה למחיקת הערעור קבעה כי הדיון בערעור יימשך. גם בהחלטה זו לא נזכר הצו לסיכומים בכתב.
המועד להגשת הסיכומים בערעור נדחה עד לאחר החלטה בטענה הטרומית, שניתנה, כאמור, ביום 25.9.96. ביום 1.3.98 החלטתי כי התיק יועבר להרכב לשם דיון בו על פי תקנות 448(ג) ו450-(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. בהחלטתי זו אפשרתי למערער ליתן טעם מדוע לא יועבר הערעור לדיון כאמור.
בהמשך להחלטתי זו, הוגשה תגובת המערער, ובקשתו להארכת מועד להגשת סיכומים. בבקשה, שלא גובתה בתצהיר, נתבקש בית המשפט להאריך את המועד להגשת סיכומים בשלושים ימים. המערער טוען בבקשה, כי סיכומיו לא הוגשו במועד בשל טעות אנוש. החלטת כב' הרשמת השופטת א' אפעל-גבאי מיום 25.9.96 נמסרה לפרקליטות המדינה ביום 15.10.96, חודשיים לאחר מועד יציאת באת כחו של המערער לחופשת לידה, לפיכך לא הגיעה ההחלטה לידי פרקליט שהכיר את התיק. המערער טוען, כי כיוון שבהחלטת כב' הרשמת מיום 25.9.96 לא נזכרה העובדה כי הוצא כבר צו לסיכומים בתיק העיקרי, סברו בפרקליטות בטעות כי יש להמתין לקבלת צו לסיכומים בתיק. לפיכך הועבר התיק למצב של המתנה לקבלת צו לסיכומים. המערער טוען עוד, כי למשיב מס' 1 לא ייגרם נזק כלשהו אם ייעתר בית המשפט לבקשה להארכת מועד להגשת הסיכומים, כיוון שמדובר בעניין כספי.
המשיב מס' 1 מתנגד לבקשה. בתגובתו נטען, בין היתר, כי באופן שיטתי לא עמד המערער במועדים שנקבעו בתיק. עוד נטען, כי הבקשה להארכת המועד להגשת הסיכומים מינואר 1996, עליה נסמך המערער, נחתמה על ידי עורכת דין אחרת, ולא על ידי עורכת הדין שהגישה את הבקשה הנוכחית להארכת מועד. המשיב 1 טוען, כי נגרם לו נזק כספי בשל התמשכות ההליכים, כיוון שבא כוחו פרש מייצוגו והוא נאלץ לשכור שירותי עורך דין חדש.
דין הבקשה להדחות. ראשית, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר לאימות הטענות הנטענות בה. התמונה העולה מהבקשה היא של רשלנות המטפלים בתיק בפרקליטות. הבקשה אינה מעלה טעם סביר להארכת המועד. אכן, בקשת המערער להארכת מועד שהוגשה ב24.1.96- אינה חתומה על ידי עו"ד שרון מן-אוריין, מכאן שהתיק לא טופל בלעדית על ידה. מדובר באיחור ניכר, שלא נומק די הצורך, ובנסיבות אלו, אין מקום להיענות לבקשה. המערער ישא בהוצאות המשיב מס' 1 בסכום של 5,000 ש"ח.
התיק יועבר עתה להרכב לדיון בו על פי תקנות 448(ג) ו450-(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.
ניתנה היום, י"ב בניסן תשנ"ח
(8.4.98).
מיכל אגמון, שופטת
ר ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
95027650.
P06