ע"א 2868/09 אחמד סלאח חמודה נ. משרד הבינוי והשיכון

לפני בקשה לביטול פסק הדין מיום 26.5.2009 בדבר דחיית ההליך באין הפקדת ערבון.

1.

על פי ההודעה על קביעת ערבון מיום 6.4.2009, היה על המערער להפקיד ערבון בסך 25,000 ₪ תוך 30 ימים. משלא הופקד הערבון במועד נשלחה למערער הודעה על רישום ההליך לדחייה, בהתאם לתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הודעה זו לא קיבלה כל התייחסות מצד המערער. נוכח האמור ובאין הפקדת עירבון, נדחה ההליך (ביום 26.5.2009). בעקבות זאת הגיש המערער (ביום 10.6.2009) בקשה לביטול פסק הדין ובקשה להארכת מועד להפקדת ערבון. על פי הנטען בבקשה, כשהגיעה דרישה להפקדת ערבון פנה בא-כוח המערער אל המערער, על מנת שימציא את סכום הערבון. הואיל והמערער עצמו אינו יכול לטפל בעניין, בשל גילו ומצבו הרפואי, הנושא טופל מול בנו של המערער. נטען כי בא-כוח המערער שהה בחו"ל לצרכי עבודה מיום 15.5.2009 עד ליום 24.5.2009 וסבר כי הערבון יופקד על ידי בנו של המערער. לאחר שובו מחו"ל ועם קבלת פסק הדין נודע לו כי הערבון לא הופקד. המערער טוען כי בנסיבות העניין, נוכח גילו המופלג, הטעות הכנה שאירעה והיעדרות בא-כוחו מן הארץ, ראוי לבטל את פסק הדין וליתן לו ארכה להפקיד את הערבון, אותו הצליח לגייס לא מכבר.

2.

משיבות 1 ו-2 מסכימות לבקשה. משיבות

7-3 מתנגדות לה. לטענת האחרונות, התנהלות המערער, אשר לא טרח להפקיד את הערבון במועד ואף לא טרח להגיב להודעה על רישום ההליך לדחייה, מעידה על חוסר רצינות באשר לערעור, עד כדי זניחת ההליך, ועל זלזול בהחלטות שיפוטיות. חוסר הרצינות מתבטא, כך נטען, גם בהגשת הבקשה הנוכחית ללא תצהיר. משיבות 7-3 מדגישות כי במסגרת ההודעה על רישום ההליך לדחיה כבר ניתנה למערער הזדמנות ליתן טעם מדוע לא יידחה ערעור, אך הוא בחר שלא לממש הזדמנות זו, באופן המגלה את רצונו לנטוש את ההליך. בכך הוא פגע באינטרס המשיבות 7-3 וכן הביא לניצול לרעה של סדרי הדין ולבזבוז זמן שיפוטי. משיבות 7-3 מוסיפות וטוענות כי הטעמים שהביא המערער בבקשתו לכך שלא הופקד ערבון אינם מספקים טעם סביר להתנהלותו.

3.

כידוע, רשם בית המשפט מוסמך "להחיות" הליך אשר נדחה עקב אי הפקדת עירבון, בדרך של ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד (לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ראו בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם (טרם פורסם, 28.6.06)). הכרעה בבקשה להחייאת הליך נעשית מתוך בחינה של מכלול האינטרסים המעורבים, אלה של יוזם ההליך, של המשיב והאינטרס הציבורי. בהכרעה בבקשה אף יש להתחשב בכך שסמכות הרשם לדחות הליך בשל אי הפקדת עירבון אינה סמכות שגרתית ויש לעשות בכלי זה שי מוש מדוד ו מוש כל (ראו, ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1), 865).

4.

במקרה שלפניי, צודקות המשיבות 7-3 בטענתן כי המערער אינו מספק הסבר מניח את הדעת למחדלו להפקיד עירבון במועד שנקבע. הבקשה אינה מבהירה די הצורך מדוע לא הופקד ערבון על-ידי בנו של המערער, לאחר פניית בא-כוח המערער אליו ביום 7.4.2009. יצוין כי המועד להפקדת ערבון הסתיים לכל המאוחר ביום 7.5.2009, עוד בטרם יצא בא-כוח המערער את הארץ. במצב דברים זה, השהייה בחו"ל אינה יכולה להסביר את המחדל שבאי הפקדת הערבון. אף ספק אם יש בכוחה להסביר את ההתעלמות מההודעה על רישום ההליך לדחייה, שנשלחה לבא-כוח המערער בפקסימיליה ביום 13.5.2009 בצהריים (שעה 12:15), יומיים לפני צאתו לחו"ל.

5.

יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי התנהגות המערער מגיעה כדי זלזול או זניחת ההליך. הוא עמד על קיום הערעור זמן קצר לאחר דחייתו ולדבריו גייס את כספי הערבון. משיבות 7-3, בהתנגדותן, טוענות בצורה כללית לפגיעה באינטרסים שלהם, אך אינן מבהירות את מהות הפגיעה. כמו כן, הן אינן מבהירות איזו פגיעה תיגרם להן אם יבוטל פסק הדין הדוחה את ההליך, מלבד הפגיעה הנעוצה בעצם העובדה שהערעור ישוב להתברר. לא נטען על-ידי המשיבות וממילא לא הוכח כי נגרם להן נזק ממשי בגין הציפייה כי ההליך הסתיים. יש לציין בהקשר זה כי בבית משפט זה תלוי ועומד ערעור נוסף על פסק הדין נשוא הערעור שבכותרת (ע"א 2090/08) שהגישו משיבות 7-3 וערעור שכנגד שהגישה משיבה 1. ממילא, נמשכת ההתדיינות בין הצדדים, ולאיש מהם לא נוצרה ציפייה לסופיות הדיון. אשר לאינטרס המשיבות 7-3 שיובטחו הוצאותיהן בהליך, ככל שייפסקו, הרי שהוא מוגן על ידי הערבון שיופקד. איחור בהפקדה, כשלעצמו, אינו גורע מן הבטוחה. אוסיף, כי דחיית ההליך שבכותרת נעשתה ביוזמת בית המשפט ולא ביוזמת המשיבות. כן יש לזכור כי דחיית הליך בשל אי הפקדת עירבון הינה צעד דרסטי בלתי שגרתי. במקרה דנן, משעה שהובא טעם לאיחור, גם אם דחוק, ומשאין מ דובר

בזניחה של ההליך או בהליך חסר תוחלת, באתי לכלל מסקנה כי אינטרס המערער כי ההליך יתברר לגופו גובר על אינטרס המשיבות 7-3 בדחיית ההליך בשל מחדל דיוני.

6.

לא ניתן, עם זאת, להתעלם מכך שהתנהלות המערער אינה תואמת את המצופה מבעל דין הנוקט שקידה סבירה בניהול ענייניו והיא גרמה להטרחת בית המשפט ובעלי הדין שכנגד. במצב זה, מותנית החייאת ההליך בתשלום הוצאות המשיבות 7-3 בגין הגשת בקשה זו. המערער ישלם למשיבות 7-3 שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪. בכפוף לתשלום האמור, יקובל הערבון בסך 25,000 ₪, בתוך 5 ימים מעת קבלת החלטה זו. עד למועד האמור על המערער להמציא, אפוא, לבית המשפט אישור על תשלום שכר הטרחה למשיבות, כמו גם את סכום הערבון. מובהר בזאת כי אם לא יומצא האישור ולא יופקד הערבון בתוך המועד האמור, יוותר פסק הדין מיום 26.5.2009 על כנו.