ע"א 2891/15 יהונתן כהן נ. הכונס הרשמי

1.

בית המשפט המחוזי הורה על מאסרו של המבקש אם לא ישלם חוב מזונות שהוא חב לגרושתו בהחלטתו מיום 25.3.2015 (פש"ר 16720-01-13, השופטת ע' כהן ). המבקש ערער על החלטה זו ועל החלטה נוספת בה דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו לדחות את מועד כניסתו למאסר, ובד בבד עם ערעורו הגיש בקשה לעיכוב ביצוע של מאסרו.

2.

המשיבה 3 (להלן: המשיבה ) היא גרושתו של המבקש. ביום 22.1.2014 הוכרז המבקש כפושט רגל (פש"ר 16720-01-12, השופט כ' מוסק ) תוך שבית המשפט המחוזי קובע כי על המבקש להשלים את פירעון חובו למשיבה בגין אי תשלום מזונות, שאם לא כן יבוטל הליך פשיטת הרגל. המבקש נמנע מלשלם את חובו, שהוסיף לתפוח, ועקב כך ביטל בית המשפט המחוזי ביום 22.7.2014 את הליך פשיטת הרגל. לאחר מכן טען המבקש כי הסדיר את מחדליו, ולכן ביום 28.8.2014 הורה בית המשפט המחוזי על החזרתו של המבקש להליך פשיטת הרגל. בהמשך לכך, הגישה המשיבה מספר בקשות לאסור את המבקש בשל אי תשלום מזונות, בציינה כי חובו עומד על סך של 45,000 שקל. ביום 18.12.2014 הורה בית המשפט המחוזי כי המבקש ייאסר למשך 21 יום אם לא יפקיד סך של 45,000 שקל. ביום 25.1.2015 נענה בית המשפט המחוזי לבקשת המבקש לעכב את פקודת המאסר.

3.

ביום 25.3.2015 נערך דיון בעניינו של המבקש בבית המשפט המחוזי, ובו הוא טען כי שתיים מבנותיו מתגוררות עמו ולכן הוא כלל לא חב בתשלום מזונות, וכי למעשה המשיבה היא שחייבת לו סך של 150,000 שקל. בהחלטתו מאותו יום, שעליה נסבה הבקשה דנן, ציין בית המשפט המחוזי כי המבקש עצמו הודה בכך שמאז חודש מרץ 2013 הוא לא עמד בחובתו לשלם מזונות, ושחוב זה עולה על 48,000 שקל. כן ציין בית המשפט המחוזי כי בית המשפט לענייני משפחה לא נתן החלטה המשנה את סכום המזונות שבו חב המבקש, ולכן לא ניתן לקזז כעת את הסכומים שלהם טען המבקש כנגד חובו. נוכח האמור קבע בית המשפט המחוזי כי אם לא יפקיד המבקש סך של 45,000 שקל הוא ייאסר למשך 21 יום. עם זאת, האריך בית המשפט המחוזי את המועד להפקדת הסכום עד ליום 26.4.2015, תוך התחשבות במועדים שבהם חל חג הפסח.

4.

המבקש לא הפקיד את הסכום האמור עד ליום 26.4.2015, בהתאם להחלטה המעודכנת. עם זאת, הוא הגיש באותו מועד בקשה דחופה לעיכוב ביצוע כניסתו לכלא. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה באותו מועד, וקבע כי טענותיו של המבקש כבר הועלו ונדחו.

5.

ביום 28.4.2015 הגיש המבקש ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי.

6.

המבקש טוען כי יש להיענות לבקשתו שאם לא כן יתייתר ערעורו ויהפוך לתיאורטי.

7.

לגופם של דברים, המבקש טוען שביום 21.4.2015 פנה בבקשה להפחית את דמי המזונות שבהם הוא חב וכן שביום 19.4.2015 הגיש תביעה כנגד המשיבה בבקשה לחייבה לשלם לו מזונות בגין הבנות המתגוררות עמו.

8.

ביום 3.5.2015 קיימתי דיון בבקשה במעמד הצדדים: המבקש והמשיבים –

בא-כוח כונס הנכסים הרשמי, המשיב 1, הנאמן, הוא המשיב 2, וכן גרושתו של המבקש, היא המשיבה 3 ובאת כוחה. כל המשיבים מתנגדים לבקשה.

9.

כונס הנכסים הרשמי מתנגד לבקשה ומציין כי סיכויי הערעור במקרה דנן כה נמוכים עד שאין צורך להידרש למאזן הנוחות. הנאמן ביקש להבהיר כי הסכום שבו חויב המבקש נקבע לאחר שבוצעה הפחתה של חיוב המזונות שלו במסגרת הליכי הכינוס, וזאת לבקשתו. המשיבה מתנגדת אף היא לבקשה ומדגישה כי חובו של המבקש הוא בגין חיוב המזונות המופחת שנקבע לו לבקשתו – 2,000 שקל במקום כ-4,000 שקל לחודש לבקשתו – ובכל זאת הוא נמנע מלשלמו. בית המשפט המחוזי הורה על מאסרו של המבקש, כך נטען, רק לאחר שורה של דיונים בעניינו ולאחר שניתנו לו שוב ושוב הזדמנויות לתקן את דרכיו. לכן, גורסת המשיבה, הערעור אותו הגיש המבקש הוא חסר סיכוי.

10.

במענה לשאלת בית המשפט, הודיע המבקש במהלך הדיון שנערך בפני כי הוא מוכן להפקיד סך של 5,000 שקל באופן מיידי וכן להתחייב לשלם סך של 1,000 שקל מדי חודש למשך עשרה חודשים נוספים, וזאת ללא צורך בהסכמת המשיבה להסדר זה.

11.

לאחר ששקלתי את הדברים, מצאתי כי דין בקשת עיכוב הביצוע להתקבל, בכפוף להפקדת סך של 5,000 שקל בידי המבקש, כמפורט להלן.

12.

כידוע, הליכי פשיטת הרגל הם הליכים אזרחיים, והשימוש בצווי מאסר במסגרתם, כסנקציה חריפה וקיצונית, ייעשה רק כמוצא אחרון וכאשר אין דרך אחרת לכוף את החייב לציית להחלטות שיפוטיות (ראו: ע"א 3967/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקאות 20-18 (30.10.2013)). אם כן, הגם שבחינת בקשה לעיכוב ביצוע של מאסר בהליכי פשיטת רגל נעשית בדומה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין אזרחי, קרי על בסיס סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, יש לתת משקל לעובדה כי הוצאת פקודת מאסר היא סנקציה שבה נעשה שימוש בעיקר במשפט הפלילי (ראו והשוו: ע"פ 1326/10 אזולאי נ' ארגוב , פסקה ה' (22.2.2010); ע"פ 8725/11 בן ארי נ' בנק מזרחי-טפחות בע"מ , פסקה 10-9 (21.12.2011)).

13.

ההכרעה בבקשה שלפני מערבת שיקולים נוגדים. כידוע, לחוב מזונות ניתן בדין הישראלי מעמד מיוחד, גבוה מזה של חובות אחרים, וחבות המזונות מטילה על אדם לא רק אחריות כלכלית, אלא גם הומניטארית ומשפחתית, קרי החובה לדאוג לילדיו שלו (ראו: ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 30 (1.2.2011)). בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש הפר באופן מתמשך את החובה האמורה, ואין ספק כי עומדת בפני המבקש משוכה גבוהה בניסיונו להסביר את מחדלו. מכל הבחינות הללו, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, דומה שסיכויי הערעור שהגיש המבקש אינם גבוהים. לצד זאת, עומד השיקול של מאזן הנוחות, הנוטה במקרה זה לטובת היענות לבקשה רק משום כך שתקופת המאסר אשר הושתה על המבקש, בת 21 יום, צפויה לחלוף בטרם יוכרע ערעורו כך שהדיון בערעור יהפוך לתאורטי בלבד.

14.

בחשבון כולל, ובהתחשב כאמור בכך שעסקינן בסנקציה חריפה מאוד ובכך שהמבקש הסכים להפקיד סך של 5,000 שקל, מצאתי להורות על עיכוב ביצוע פקודת המאסר בעניינו. זאת, בכפוף לכך שיפקיד סך של 5,000 שקל עד מחר, יום 4.5.2015, בשעה 19:00. ככל שלא יפקיד המבקש את הסכום, תופעל פקודת המאסר בעניינו. מובן כי לאחר הפקדת הסכום, יעביר אותו המנהל המיוחד לידי המשיבה.

15.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת בתנאים, כאמור בפסקה 13 לעיל. בנסיבות העניין, יידון ערעורו של המבקש בפני הרכב בתוך כחודש ימים. אין צו להוצאות.