החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 296/20 יפתח קלי נ. מכון תערובת נהלל בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

חדלות פירעון · הארכת מועד להגשת ערעור בזכות על החלטה בתביעת חוב בפשיטת רגלבקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות על פסק דין של בית המשפט המחוזי בפשיטת רגל, ובקשה לפטור מאגרה והפקדת עירבון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי ערעור על החלטת בית משפט של פשיטת רגל בערעור על החלטת בעל תפקיד בתביעת חוב הוא ערעור בזכות. נקבע כי פסק הדין הומצא כדין בדואר אלקטרוני, אך עם זאת הוארך המועד להגשת הערעור בשל טעות בתום לב של מבקש שאינו מיוצג. בקשת הפטור מאגרה נדחתה, והעירבון נקבע על 6,000 ש"ח.

העובדות

המבקש, החייב בהליך פשיטת רגל, ערער על הכרעת בעלת התפקיד בתביעת חוב, והערעור נדחה בבית המשפט המחוזי. פסק הדין הומצא לתיבת הדואר האלקטרוני של המבקש ביום 12.11.2019, והבקשה הוגשה באיחור של 14 ימים. המבקש לא מיוצג וסבר בטעות כי המועד נמנה מיום המסירה בדואר רשום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם המועד להגשת הערעור הוארך כאשר הוגש באיחור של 14 ימים מחמת טעות בתום לב של מבקש שאינו מיוצג?
  2. 2.האם המבקש הפריך את החזקה בדבר המצאה כדין של פסק הדין באמצעות דואר אלקטרוני מאובטח?
  3. 3.האם הוכחה חוסר יכולת כלכלית המצדיקה פטור מאגרה והפקדת עירבון?

הלכות

  1. 1

    החלטה של בית משפט של פשיטת רגל בערעור על החלטת בעל תפקיד בתביעת חוב ניתנת לערעור בזכות.

    ״בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה החלטה של בית משפט של פשיטת רגל בערעור על החלטת בעל תפקיד בתביעת חוב היא על דרך הגשת ערעור בזכות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בעל דין שלא הפריך את החזקה בדבר המצאה כדין בתיבת הדואר האלקטרוני שמסר לבית המשפט, לא עמד בנטל ההפרכה.

    ״בעל דין רשאי להפריך את החזקה הקבועה בתקנה 497ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי באשר להמצאת כתבי בי-דין באמצעות שליחה לתיבת הדואר האלקטרוני שנמסרה על-ידיו״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    ניתן להאריך מועד להגשת ערעור כאשר האיחור נבע מטעות בתום לב של מבקש שאינו מיוצג, בהתחשב במהות ההליך ובהיעדר נזק קונקרטי למשיבים.

    ״התרשמתי כי המבקש – שאינו מיוצג בהליך שבפני – סבר בטעות כי יש למנות את המועד להגשת ההליך הערעורי מיום 9.12.2019״
    לציטוט במסמך ←
  4. 4

    תנאי למתן פטור מאגרה והפקדת עירבון הוא הוכחת חוסר יכולת כלכלית, והיתרות החיוביות בחשבון הבנק מונעות זאת.

    ״תנאי למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון הוא הוכחת חוסר יכולת כלכלית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פשיטת רגל
  • ערעור בזכות
  • הארכת מועד
  • עירבון
  • חוסר יכולת כלכלית
  • מבקש שאינו מיוצג
  • תביעת חוב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

296/20

לפני:

כבוד הרשמת שרית עבדיאן

המבקש:

יפתח קלי

נ ג ד

המשיבים:

1. מכון תערובת נהלל בע"מ

2. עו"ד מיכל גלבוע

3. עו"ד נפתלי נשר

4. כונס הנכסים הרשמי

בקשה למתן פטור

מתשלום אגרה והפקדת עירבון; תשובה מטעם המשיב 3; תשובה מטעם המשיבה 2; תשובה

מטעם המשיב 1; תגובה מטעם המבקש

החלטה

1.

ההליך שבכותרת מופנה נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ע' גולומב ) מיום 11.11.2019 בפש"ר 63071-03-19. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש בקשה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. במסגרת התשובות שהוגשו לבקשת הפטור נטען כי ההליך שבכותרת הוגש באיחור, ומשכך יש להורות על דחייתו על הסף.

2.

על מנת לדון בטענות הצדדים יש לבחון תחילה מהי דרך ההשגה הנכונה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בגדרי פסק הדין נדחה ערעור שהגיש המבקש, הוא החייב בהליך פשיטת הרגל, על הכרעת בעלת התפקיד, היא המשיבה 2, בתביעת חוב שהגיש הנושה, הוא המשיב 1. בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה החלטה של בית משפט של פשיטת רגל בערעור על החלטת בעל תפקיד בתביעת חוב היא על דרך הגשת ערעור בזכות (ראו: ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) , פיסקה 10 (13.7.2008)). אשר על כן, למבקש נתונה זכות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

3.

כעת יש לבחון האם נפל איחור בהגשת ההליך שבכותרת. עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי פסק הדין הומצא למבקש עוד ביום 12.11.2019 באמצעות משלוח שלו לתיבת הדואר האלקטרוני של המבקש. עוד עולה כי כתובת הדואר האלקטרוני, אשר אליה הומצא פסק הדין, מופיעה במערכת "נט המשפט" ככתובת להמצאת כתבי בי-דין אל המבקש. אשר על כן, מדובר בהמצאה כדין לפי הוראות תקנה 497ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) הקובעת כי "ניתן להמציא כתב בי-דין אלקטרוני לנמען שאינו בית המשפט, אל תיבת הדואר שבכתובת המאובטחת של הדואר האלקטרוני של הנמען, ובלבד שהנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו כאמור לבית המשפט" (ראו והשוו: ע"א 5857/18 ג'ואד נ' מנהל מקרקעי ישראל , פיסקה 5 (28.11.2019); ע"א 57/19 חואיטה נ' חביבאללה , פיסקה 4 (17.12.2019), ערעור על פסק דין זה נדחה בבש"א 187/20 חואיטה נ' חביבאללה (19.1.2020)). אכן, תקנה 497ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "כתב בי-דין אלקטרוני שנשלח אל כתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה (א), יראוהו ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעה שצוינו באישור המסירה האלקטרוני, אם לא הוכח היפוכו של דבר " [ההדגשות לא במקור – ש.ע.]. היינו, בעל דין רשאי להפריך את החזקה הקבועה בתקנה 497ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי באשר להמצאת כתבי בי-דין באמצעות שליחה לתיבת הדואר האלקטרוני שנמסרה על-ידיו. בענייננו, המבקש לא התייחס כלל לטענות המשיבים באשר למשלוח פסק הדין אל תיבת הדואר האלקטרוני שלו ומכאן שלא עמד בנטל זה.

4.

משקבעתי שפסק הדין המוצא למבקש כדין ביום 12.11.2019, הרי שהמועד האחרון להגשת ערעור הוא יום 29.12.2019, ואילו ההליך שבכותרת הוגש ביום 12.1.2020, היינו באיחור של 14 ימים. בנסיבות העניין, חרף העובדה שמדובר באיחור ניכר, אני סבורה כי יש לראות בתגובת המבקש מיום 3.3.2020 כבקשה להארכת מועד להגשתו של ההליך שבכותרת וכן כי יש להאריך את המועד להגשת ההליך שבכותרת,

וזאת ממספר שיקולים מצטברים. ראשית, מעיון בתגובת המבקש והנספחים שצורפו לה עולה כי פסק הדין נמסר למבקש באמצעות דואר רשום ביום 9.12.2019. התרשמתי כי המבקש – שאינו מיוצג בהליך שבפני – סבר בטעות כי יש למנות את המועד להגשת ההליך הערעורי מיום 9.12.2019, היום בו נמסר לו פסק הדין בדואר רשום, וכי מדובר בטעות בתום-לב ולא מתוך זלזול בסדרי הדין, אשר הובילה להגשתו של ההליך באיחור (ראו והשוו: בש"א 7955/19 וגאדה נ' פקיד שומה פתח תקוה - רשות המיסים , פיסקה 7 (8.12.2019); רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ , פיסקה 17 (21.4.2015)). שנית, עסקינן בהגשת ערעור בזכות; שלישית, המשיבים לא הצביעו על נזק קונקרטי שנגרם להם כתוצאה מההסתמכות על סופיות פסק הדין; רביעית, נתתי דעתי למהות ההליך, וכן כאמור לעובדה שהמבקש אינו מיוצג.

5.

נוכח כלל האמור לעיל, ראיתי להורות על הארכת המועד להגשת ערעור על פסק הדין. כמו כן, מכוח הוראת תקנה 410א ל תקנות סדר הדין האזרחי , אני מורה על שינוי סיווג ההליך לערעור בזכות.

6.

עתה נותר להכריע בבקשת הפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. כידוע, תנאי למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון הוא הוכחת חוסר יכולת כלכלית. בענייננו, בהתחשב ביתרות החיוביות של המבקש בדפי חשבון הבנק שצורפו, אני סבורה כי לא עלה בידיו להוכיח כי אין באפשרותו לשלם אגרה או להפקיד עירבון, ולכן דינה של בקשת הפטור להידחות. יחד עם זאת, נוכח מהות ההליך, אני קובעת כי העירבון יעמוד על סך מתון של 6,000 ש"ח.

7.

סיכומו של דבר, אני מורה כדלקמן: המזכירות תסווג את ההליך שבכותרת כערעור בזכות. המבקש ישלם אגרה (כנדרש בערעור בזכות), יפקיד עירבון על סך של 6,000 ש"ח ויגיש שלושה עותקים של ערעור בזכות, וזאת עד ליום 27.7.2020.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, כ"א בתמוז התש"פ (13.7.2020).

שרית עבדיאן

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1החלטה של בית משפט של פשיטת רגל בערעור על החלטת בעל תפקיד בתביעת חוב ניתנת לערעור בזכות.
  2. 2בעל דין שלא הפריך את החזקה בדבר המצאה כדין בתיבת הדואר האלקטרוני שמסר לבית המשפט, לא עמד בנטל ההפרכה.
  3. 3ניתן להאריך מועד להגשת ערעור כאשר האיחור נבע מטעות בתום לב של מבקש שאינו מיוצג, בהתחשב במהות ההליך ובהיעדר נזק קונקרטי למשיבים.
  4. 4תנאי למתן פטור מאגרה והפקדת עירבון הוא הוכחת חוסר יכולת כלכלית, והיתרות החיוביות בחשבון הבנק מונעות זאת.