בבית המשפט העליון
ע"א
5857/18
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המערער:
סיאם ג'ואד
נ
ג
ד
המשיבים:
1.מנהל מקרקעי ישראל
2. רשות הפיתוח
3.האפוטרופוס לנכסי נפקדים
4.עמותת א.ל.ע.ד אל עיר דוד
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 15.04.2018 בת"א 62985-01-18
בקשה למחיקת ערעור על הסף מטעם המשיבה 4
פסק-דין
1.
לפניי בקשה מטעם המשיבה 4 לסילוק הערעור שבכותרת על הסף מחמת איחור בהגשתו.
2.
ואלה בקצרה העובדות הצריכות לענייננו: המערער הגיש תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המשיבים (ת"א 62985-01-18). המשיבה 4 הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף. בהחלטתו מיום 22.3.2018, קבע בית המשפט המחוזי (כבוד הרשמת ת' בר-אשר ) כי על המערער להשיב לבקשה עד ליום 12.4.2018. משהמערער לא השיב לבקשה, ובשים לב שההחלטה מיום 22.3.2018 הומצאה לו כדין, הורה בית המשפט המחוזי בפסק דינו מיום 15.4.2018 על סילוק התביעה נגד המשיבה 4 על הסף (להלן: פסק הדין מיום 15.4.2018 ). המשיבים 3-1 הגישו אף הם בקשה לסילוק התביעה על הסף, ולאחר שגם לבקשה זו לא הגיב המערער, הורה בית המשפט המחוזי על סילוק התביעה כנגדם בפסק דינו מיום 7.5.2018 (להלן: פסק הדין מיום 7.5.2018 ). ביום 7.8.2018 המערער הגיש את הערעור שבכותרת הן על פסק הדין מיום 15.4.2018 והן על פסק הדין מיום 7.5.2018.
3.
ביום 8.1.2019 התקיים דיון מקדמי בערעור לפני כבוד השופט י' עמית . בהחלטתו שניתנה בתום הדיון קבע כבוד השופט עמית כי על פני הדברים הערעור הוגש לאחר המועד הקבוע בדין להגשתו, זאת מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד ומבלי כל התייחסות לסיכוייו הלכאוריים. מכל מקום, כבוד השופט עמית קבע כי המשיבים רשאים להגיש בקשה שבמסגרתה יועלו טענות מקדמיות בעניין מועד הגשת הערעור. ואכן, המשיבה 4 הגישה את הבקשה לסילוק הערעור על הסף, היא הבקשה שלפניי.
4.
לטענת המערער דין הבקשה להידחות. לטענתו, פסק הדין מיום 7.5.2018 הומצא לו ביום 25.6.2018 באמצעות הפקסימיליה מבלי שניתן על ידיו אישור על קבלתו ומבלי שמזכירות בית המשפט המחוזי וידאה באמצעות הטלפון כי הפקס אכן התקבל אצלו, וזאת בניגוד לכללי ההמצאה הקבועים בתקנות 475 ו-497א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). באשר לפסק הדין מיום 15.4.2018, טוען המערער כי זה כלל לא הומצא לידיו.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל דעה כי אכן ההליך שבכותרת הוגש באיחור ולכן יש להורות על מחיקתו.
עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי פסק הדין מיום 15.4.2018 הומצא למערער ביום 16.4.2018 באמצעות משלוח פסק הדין לתיבת הדואר האלקטרוני של בא-כוח המערער. עוד עולה כי כתובת הדואר האלקטרוני, אשר אליה הומצא פסק הדין, הופיעה במערכת "נט המשפט" ככתובת להמצאת כתבי בי-דין אל בא-כוח המערער. אשר על כן, מדובר בהמצאה כדין לפי הוראות תקנה 497ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי " ניתן להמציא כתב בי-דין אלקטרוני לנמען שאינו בית המשפט, אל תיבת הדואר שבכתובת המאובטחת של הדואר האלקטרוני של הנמען, ובלבד שהנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו כאמור לבית המשפט...".
עיון במערכת "נט המשפט" מוסיף ומעלה כי פסק הדין מיום 7.5.2018 הומצא לידי המערער עוד ביום 8.5.2018 באמצעות "הודעה באתר" ואף נצפה על ידו ביום 9.5.2018. המצאה זו מהווה משום המצאה כדין, העונה על הדרישות הקבועות בתקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי (ראו: בש"א 8839/18 כהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") , פיסקאות 9-8 (19.12.2018)) .
6.
כידוע, המועד להגשת ערעור בזכות על פסק-דין הוא ארבעים וחמישה ימים מיום בו הוא ניתן (תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי) וככלל, המועד להגשת הערעור נמנה עת הומצא פסק הדין לידי בעל הדין (תקנה 402 לתקנות סדר הדין האזרחי; וראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי , 161-159 (מהדורה שלישית, 2012)). המסקנה הנלמדת אפוא היא כי המועד האחרון להגשת ערעור על פסק הדין מיום 15.4.2018 חל ביום 31.5.2018, וכי המועד האחרון להגשת ערעור על פסק הדין מיום 7.5.2018 חל ביום 24.6.2018. היינו הערעור שבכותרת – אשר הוגש ביום 7.8.2018 – הוגש באיחור ניכר ומשמעותי (ללא שהוגשה בקשה להארכת מועד להגשתו).
7 .
נוכח כלל האמור לעיל, דינה של הבקשה להתקבל, ואני מורה על מחיקת הערעור.
בהתחשב במועד הגשת הבקשה למחיקת הערעור, לא ראיתי לעשות צו להוצאות (ראו והשוו: ע"א 5608/18 שרעבי נ' מאיר (30.4.2019)).
ניתן
היום, ל' בחשון התש"ף (28.11.2019).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת