ע"א 2962/12 סטרטיגו בע''מ נ. ארז בהט

מונחת לפניי בקשה מטעם המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. לחלופין מבוקש להפחית את סכום העירבון ולדחות את מועד ההפקדה. הבקשה הוגשה בגדרי ערעור על צו פירוק שניתן לחברה-המערערת על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד סגן הנשיא השופט ש' שילה).

לבקשת הפטור הוגשה תגובה מטעם המשיב 1.

עיינתי בבקשה ובתגובה. מבקשת הפטור היא חברה בע"מ. עניינו של ההליך – מתן צו פירוק למבקשת. עוד יצוין כי המבקשת אינה מיוצגת, זאת, כך נטען, מטעמים של חוסר יכולת כלכלית. בנסיבות אלה ובשים לב לנטען בבקשה, הנחת המוצא היא שקיים קושי כלכלי. המשיב 1 אינו שומט את הקרקע מתחת להנחת מוצא זו, בגדרי תשובתו לבקשת הפטור. עם זאת הוא מעלה טענות ותהיות לגבי יכולתו של המשיב 3 – בעל המניות במבקשת (והמצהיר מטעמה). עניין זה משפיע במיוחד בהיבט של הבקשה לפטור מעירבון (לעניין בקשה של חברה לפטור מתשלום אגרה , ואמות המידה הרלוונטיות לעניין זה, ראו לאחרונה רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (טרם פורסם, 14.12.2011)).

על יסוד החומר שלפניי מוכן אני להניח כי גם בעל המניות – שהוכרז לאחרונה פושט רגל – נקלע לתסבוכת כלכלית, אם כי הדברים אינם ברורים לגמרי בשלב הנוכחי (אציין בהקשר זה כי בהכרזה על פשיטת רגל נכתב שהחייב אינו מגיש דו"חות). מכל מקום לאחר העיון לא שוכנעתי כי מדובר במצב שבו המבקשת אינה יכולה, לרבות בסיוע הסביבה הקרובה, להעמיד עירבון, ולוּ בסכום מתון. יודגש כי אף לפי האמור בבקשה, לאחרונה שילם בעל המניות אגרות ועירבונות בהליכים אחרים – הן בבית המשפט קמא הן בבית משפט זה (וראו החלטתי מיום 21.2.2012 ב ע"א 9146/11) ; וכי הוא מסתייע בבני משפחה קרובים (ראו גם בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב

(טרם פורסם, 3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)).

סיכומו של דבר: לאחר ששקלתי את כלל הנסיבות הרלוונטיות החלטתי לפטור את המבקשת מתשלום אגרה ולחייבה בהפקדת עירבון בסך של 4,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.