ע"א 3010/08 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים

(השופט מ' הכהן ) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

בטרם אתייחס לערעור גופו, אני רואה להביע צערי על כך שפסק הדין ניתן רק עתה למרות שתגובת השופט וכן תגובת המשיבה הוגשו, בהתאם להחלטותיי, כבר באוגוסט שנת 2008. הדבר נובע מתקלה מזכירותית שיש לקוות כי לא תישנה.

1.

לגופו של הערעור. בין הצדדים, בני זוג שהתגרשו, התנהלו מספר הליכים בפני בית המשפט קמא. בהליך חדש אשר הגיש המערער, ביקש האחרון להפחית את חיובי המזונות השוטפים שנפסקו לו והתיק הועבר לידי אותו מותב. המערער, שאינו מיוצג, הגיש בקשה לפסילת בית המשפט קמא ממספר נימוקים, ובהם כי הגיש תלונה נגד השופט לנציבת תלונות הציבור על שופטים ולכן קיים חשש לכאורה מנקמה, אי צדק וחסימת המערער בטענותיו משיקולים זרים. כן ציין כי בהחלטתו האחרונה לא הזכיר את זכות הערעור העומדת למערער. המערער ציין גם את השימוע שנערך לשופט כשבצמוד לו טען שהמשיבה נפגשה עם שר המשפטים דאז תוך שהיא מתחזה לחברת ליכוד. בכל אלה ראה טעם לפגם אשר יש בו כדי לפסול את השופט מלדון בעניינו.

2.

בית המשפט דחה את הבקשה אף בלא לבקש את תגובת המשיבה בקובעו כי הבקשה חסרת שחר ואין כל חשש כי ידון בתביעה החדשה תוך משוא פנים או תחושת "נקמה" כלפי המערער. בית המשפט הוסיף כי אינו מבין מדוע עליו לפסול עצמו, בין היתר, אם שופט שלום הרשיע את המערער שלא כדין או כי המשיבה התחזתה לחברת ליכוד.

מכאן הערעור שלפניי.

3.

המערער חוזר בערעורו על הטענות שהעלה בבקשה ושב וטוען כי בית המשפט נמצא במלכוד וכי נימוקיו מצביעים על פגם חמור בהתנהלותו ובהתנהגותו. המערער מזכיר "פגישה מוזרה" וכן אירועים וקשר בין "שר משפטים פוליטי" לשופט בעייתי" ועוד כהנה וכהנה טענות שונות ומשונות שקשה לחלץ מתוכן נימוקים בעלי משמעות לפסילת בית המשפט.

כאמור, בטרם הכרעתי בערעור ביקשתי את תגובת השופט וכן את תגובת המשיבה לערעור. השופט דוחה בתגובתו את הטענה לפיה הוא מצוי ב"מלכוד" בתיק דנן. השופט אינו רואה באי הוספת דברים בנוגע לזכות הערעור של המערער , הכשלה במשוא פנים. השופט אינו יודע לאיזו פגישה מוזרה מתייחס המערער ואף אינו מבין מהם המעשים שביצע אשר פוגעים באמון הציבור וברשות השופטת. בניגוד לדברים שכתב המערער, מבהיר השופט כי מעולם לא המליצו להדיחו מכהונתו. השופט מודיע כי מעולם לא עסק בפעילות פוליטית וכי לא היה חבר מפלגה כלשהי. השופט מבהיר מהם ההליכים שניהלו הצדדים בפניו ומוסר כי תלונתו של המערער לנציבת תלונות הציבור על שופטים נדחתה. המשיבה מתארת אף היא את ההליכים שנוהלו בפני השופט, בין היתר בעניין הזכויות בבית המשיבה ודמי המזונות שעל המערער לשלם ומבקשת לדחות את הערעור.

עוד ציינה המשיבה בתגובתה שהוגשה עוד ביוני 2008 כי כל ההליכים בבית המשפט למשפחה הסתיימו מזמן ואין לה ידיעה בגין אלו הליכים מתבקשת הפסילה.

4.

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו וכן בהחלטת בית המשפט קמא ובתגובתו לערעור ובתגובת המשיבה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. תחילה אעיר כי חלק ניכר מטענות המערער מוטב היה שלא היו נטענות מפאת הלשון בה נוקט המערער. הרמיזות והטענות החמורות בנוגע להתנהלות בית המשפט, חסרות כל בסיס ודינן להידחות (ע"א 10064/08 עו"ד יגאל גיל נ' נעמי גל (לא פורסם, 18.12.2008). אין בכוונתי להידרש להן.

5.

עוד אוסיף כי לגופו של עניין אין בערעור ממש. העובדה שבית המשפט דן בעבר במחלוקות בין הצדדים והכריע בהן אין בה, לכשעצמה, כדי לפסול אותו מלדון בתיק הנוכחי שלפניו (ע"א 9108/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 9.12.2008)). מציאות החיים היא כי לא פעם יושב שופט בדין בין אותם הצדדים יותר מפעם אחת, ובבית המשפט לענייני משפחה הדברים מקבלים משנה תוקף מטעמים מובנים (י' מרזל דיני פסלות שופט 265 (2006)). אין כל יסוד לטענה כי קם חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט המצדיק את פסילתו. כאמור, חשדות ותחושות של המערער, הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות וערעורו נראה כערעור קנטרני.

על יסוד דברים אלה דין הערעור להידחות. בנסיבות העניין לא אשית הוצאות חרף הגשת תגובת המשיבה.

הערעור נדחה.