ע"א 3011/06 אבני חושן שלמא 2000 בע"מ נ. פרסומי ישראל ירושלים ג' בע"מ

לפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר פסק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 כי על המערערת לשלם למשיבה סך של 40,000 ₪ בתוספת שכר טרחה. לטענת ב"כ המערערת, המערערת נשאה עד כה בהוצאות רבות במסגרת ניהול ההליכים ולפיכך היא מתקשה להפקיד את סכום הערבון שנקבע. בקשתו היא, שהמועד להפקדת הערבון יידחה עד למועד בו יקבע הערעור לדיון. לטענתו, ממילא לא יגרם למשיבה כל נזק אם הפקדת הערבון תדחה שכן עד למועד בו יקבע הערעור לדיון לא יגרמו לה הוצאות.

2.דין הבקשה להידחות. בקשה דומה להארכת מועד להפקדת ערבון נדונה על ידי כבוד הרשם י' מרזל בבר"ם 1454/06 יורם רטושניק נ' רשם האגודות השיתופיות , תק-על 2006(1), 3315. אמנם, באותו מקרה נדונה הבקשה בהקשר להגשת בקשת רשות לערער, אולם השיקולים שנמנו שם על ידי הרשם הנכבד יפים, בשינויים המחויבים, גם לבקשה שלפני, ולפיכך אנמק את החלטתי בתכלית הקיצור. לפי תקנה 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מיד לאחר הגשת הערעור על הרשם לקבוע את סכום הערבון ואת מועד הפקדתו. מכאן, שעל יוזם ההליך להפקיד את הערבון בסמוך להגשת ההליך. הפקדת ערבון הוא תנאי להמשך הטיפול הסדיר בתיק ועד להפקדתו לא מועבר התיק לקביעת צו לסיכומי טענות ולקביעת מועד דיון ובודאי שאין הוא מועבר לטיפולו של שופט. ההיגיון מאחורי הנוהל האמור הוא, שאין להטריח את בית המשפט ואת הצד שכנגד בהמשך הטיפול בתיק אם קיים חשש שהתיק עלול להידחות מהמרשם בהעדר הפקדת ערבון. כמו כן, קיים חשש כי דחיית המועד להפקדת ערבון עלולה להאריך את ההליכים שלא לצורך, שכן רק במועד בו ייקבע התיק לדיון יתבררו בקשות לפטור מערבון או להפחתתו. הצורך להפקיד ערבון בסמוך לפתיחת ההליך נובע גם מתכלית החיוב בערבון אשר נועד להבטיח את הוצאותיו של בעל הדין שכנגד. הוצאות כאמור יכולות להיגרם לבעל הדין שכנגד לא רק בסופו של ההליך, אם יחוייב יוזם ההליך בהוצאות, אלא גם במהלכו.

התוצאה היא, אם כן, שהבקשה נדחית. המערערת תפקיד ערבון תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.