ע"א 3020/08 משה נחמיאס נ. יוסף וישי

לפניי בקשה להפחתת סכום הערבון, שנקבע לסך של 40,000 ₪.

1.

ההליך נסוב על פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי בנצרת, בתביעות הדדיות שהגישו המערערים ומשיבים 1 ו-2 (להלן – המשיבים) בקשר לעסקאות סותרות במקרקעין. בית המשפט פסק כי הסכם המכר עם המערערים אינו אלא חוזה למראית עין בלבד, ועל כן בטל. הזכויות בדירה, כך נפסק, יוותרו בידי המשיבים בכל הנוגע לתחרות הקניינית בינם לבין המערערים.

2.

בבקשה לפני מבקשים המערערים להפחית משמעותית את שיעור הערבון. לטענתם, פסק הדין מתייחס במובהק רק למערכת היחסים הקניינית שבין המערערים למשיבים ואינו עוסק כלל בכל מערכות היחסים הרבות הנדונות בבית המשפט המחוזי בקשר לסכסוך על המקרקעין. נטען כי ערבון בסך 40,000 ₪ להבטחת הוצאותיו של משיב אחד בלבד אינו עומד בקנה מידה פרופורציוני למקובל ולאפשרויות הכלכליות שבידי המערערים. לעניין מצבם הכלכלי טוענים המערערים כי בעקבות פסק הדין נותרו ללא דירה אך עם דרישה של הבנק להשבת כספי המשכנתא, זאת ביחס לשתי דירות שרכשו במימון בנקאי בסכומים העולים על 1.2 מיליון ₪. המערערים נאלצים להתמודד מול דרישות הבנק, לשלם הוצאות למשיבים ולממן עורכי דין בעת ובעונה אחת. מערער 1 הוסיף ופירט את בעיותיו הרפואיות. כן טען כי לאחרונה הוצא לפנסיה מוקדמת ממקום עבודתו, דבר שהרע עוד יותר את מצבם הכלכלי של המערערים. משיבים 1 ו-2, 5 ו-7 מתנגדים לבקשה. משיב 5 מדגיש כי הינו צד ישיר ורלוונטי לערעור לכל דבר ועניין, כאשר ההכרעה בתחרות הזכויות היא רלוונטיות ביותר ביחס אליו, כמו גם ביחס למשיבים האחרים.

3.

בעל דין המבקש פטור מהפקדת ערבון או הפחתתו, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא יתקשה בגביית הוצאותיו, נדרש לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחת העדר יכולת כלכלית להפקיד ערבון וקיומם של סיכויים טובים להליך. כדי לעמוד בתנאי הראשון נדרש בעל הדין לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. המערערים לא עמדו בנטל האמור. הבקשה חסרה פירוט בדבר רכושם של המערערים, לרבות נדל"ן, נכסים עיסקיים ונכסים פיננסיים כגון פיקדונות וחסכונות. לבקשה לא צורפו מלוא האסמכתאות שעשויות לשפוך אור על מצבם הכלכלי, כגון דפי חשבון בנק, תלושי שכר של מערערת 2 ותיעוד לגבי תשלומים מן המוסד לביטוח לאומי. כן לא צורפו חשבונות שוטפים שיכולים להעיד על דלות כלכלית. בנוסף, לא הובהר מדוע אין המערערים יכולים להסתייע בקרובים לצורך גיוס כספי הערבון. הבקשה אף אינה מבהירה כיצד עולה בידיהם של המערערים לממן את ייצוגם המשפטי. במצב דברים זה לא ניתן להיעתר לבקשה להפחתת הערבון לסך של כ- 5,000 ₪, כפי שמבקשים המערערים.

4.

אוסיף, כי אין בידי לקבל את טענת המערערים כי הערבון נועד להבטיח את הוצאות של משיב אחד בלבד. כפי שעולה מתגובות משיבים 5 ו-7, יש להם עניין ישיר וממשי בתוצאות הערעור ונראה כי בכוונתם ליטול חלק פעיל בבירורו. המערערים עצמם אינם חולקים על כך שלמשיבים אלה (הבנקים שמימנו את רכישת הדירות) אינטרס כלכלי ומשפטי בתוצאת הערעור. על המערערים להבטיח איפוא, באמצעות הערבון שיפקידו, גם את הוצאותיהם של משיבים אלה. יחד עם זאת, אין מקום להבטחת הוצאותיהם של משיבים נוספים, שלא הגיבו לבקשה להפחתת ערבון. מטעם זה ראיתי לנכון להפחית במידת מה את סכום הערבון, ולהעמידו על סך של 30,000 ₪. הערבון שיופקד ישמש להבטחת הוצאותיהם של משיבים 1, 2, 5 ו-7 בלבד. הערבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך בהודעה נוספת.