פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
3072/12 - י"ד
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערערת:
גרניר ניהול פרויקטים
נ ג ד
המשיבים:
1. מישור בניין והשקעות
2. צביקה שוורצמן
3. רונן-צבי מרמלשטיין
4. עו"ד ירון יטיב
5. אברהם פפיר
6. עזבון המנוח שלמה גרנות ז"ל
בקשה לתיקון הודעת הערעור
החלטה
1.
בפניי בקשה שהגישה המערערת ליתן לה שהות להגשתה של בקשה מפורטת לתיקון הודעת ערעור המופנית כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' שפסר) מיום 2.4.2012, בו נדחתה תביעה שהגישה המערערת למתן סעד הצהרתי שיצהיר על ביטולו של הסכם מכר מקרקעין שנחתם בינה ובין המשיבה 1, וממילא נדחו הסעדים הכספיים שנתבעו בהקשר זה, והתקבלה חלקית תביעה שכנגד שהוגשה נגדה.
ביום 13.11.2012 התקיים דיון מקדמי בפני כבוד השופט י' עמית, אך משהחליטה המערערת שלא לקבל את הצעת הפשרה שהוצעה במהלכו נקבע התיק לדיון בפני הרכב.
כעת מבקשת המערערת להגיש בקשה לתיקון הודעת הערעור. לטענתה תיקון הודעת הערעור נדרש לאחר שהחליפה ייצוגה ועל מנת לחדד ולפרט את פרטי המחלוקת, בין היתר נוכח הסוגיות שעלו בדיון המקדמי ומאחר והתשתית העובדתית והמשפטית מופיעה בכתב הערעור במתכונתו הנוכחית בקיצור ובאופן חלקי. לטענתה בנסיבות אלו התיקון המבוקש יביא לייעול הדיון.
2.
המשיבים 1-3 מתנגדים לבקשה. לטענתם לא התחוור כל מידע חדש בדיון המקדמי והתיקון המבוקש נובע אך ורק מהחלפת ייצוגה של המערערת לאחר הגשת הודעת הערעור, ובכך אין כדי להצדיק את התיקון המבוקש. כן טוענים המשיבים 1-3 כי הבקשה כוללת נתונים בלתי מדויקים לגבי מגעי הפשרה. המשיב 4 מתנגד לבקשה בהדגישו כי ממועד הדיון המקדמי ועד להגשתה חלף למעלה מחודש וכי לא ניתן הסבר לשיהוי זה, בפרט נוכח העובדה שלא נעשתה אליו כל פניה בניסיון לסיים את המחלוקת בהסכמה. המשיבים 5-6 לא הגישו תגובה לבקשה.
בתשובה שהגישה שבה המערערת על עמדתה כי נוכח השלב המקדמי של ההליך יש להיעתר לבקשתה, וכן פירטה את מגעי הפשרה אשר התקיימו לטענתה בין הצדדים.
3.
הסמכות להתיר תיקון כתב ערעור קבועה בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, והיא מתפרשת הן על תיקון נימוק קיים והן על הוספת נימוק להודעת הערעור המקורית, כל עוד אין המדובר בתוספת החורגת מהעילה ומהעובדות שנפרשו ונדונו בפני בית-המשפט קמא. ככלל, שיקול-הדעת השיפוטי בבקשה לתיקון הודעת ערעור הינו רחב ומושתת על מגוון שיקולים שיש לבוחנם בכל מקרה לגופו. בין היתר, ראוי לבחון את מידת הכרחיותו של התיקון לצורך תחימת המחלוקת בין הצדדים; הסיבה בעטיה נשוא התיקון לא נכלל מלכתחילה בכתב הערעור המקורי; הטעמים שהציג המבקש להצדקת התיקון לאחר הגשת הערעור; האם במסגרת התיקון מתבקש ערעור על החלטה שמועד הערעור עליה חלף; השלב הדיוני בהליך בו הועלתה הבקשה והאם אי היעתרות לה תוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכות הטיעון של יוזם הערעור, ומנגד - האם העתרות לבקשה תוביל לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות הצד שכנגד. על דרך הכלל, הגישה כלפי בקשות לתיקון הודעת ערעור בשלב מקדמי של ההליך היא ליברלית, על מנת לאפשר את מימוש זכות הערעור וכדי לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים, בנסיבות בהן אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בצד שכנגד, להכביד על ההליך או לעכב את הדיון (ראו ע"א 2734/09
פיוטרקובסקי נ' ארנון , פסקה 12 (20.6.2010)), אך כל מקרה נבחן לגופו לפי נסיבותיו.
על בסיס הנתונים אשר פורטו בבקשה שבפניי, בה צויין כי תיקון הודעת הערעור "יאפשר הכרעה בשאלות האמיתיות שמעלה הערעור" וכי הוא נדרש לצורך חידוד התשתית העובדתית והמשפטית הרלבנטית, קשה לבחון האם בהתאם לאמות המידה האמורות מוצדק להיעתר לבקשה לתיקון הודעת הערעור. כך למשל לא הבהירה המערערת בבקשה שבפניי האם בדעתה להוסיף עילה נוספת על אלו הנזכרות בהודעת הערעור הנוכחית או שמא מדובר אך ב"חידוד" עילות קיימות. יחד עם זאת, נוכח השלב המקדמי של ההליך (הצדדים טרם הגישו סיכומיהם) איני מוצאת לנכון למנוע מן המערערת הגשתה של בקשה בה יובהר מהו התיקון המבוקש ומה תכליתו, וזאת מבלי להביע בשלב זה עמדה לגופם של דברים.
בקשה מפורטת לתיקון הודעת הערעור תוגש בתוך 14 ימים ממועד המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין). שאלת חיובה של המערערת בהוצאות המשיבים בגין בקשת התיקון תיבחן אף היא לכשתידון הבקשה לגופה.
ניתנה היום, ח' בניסן תשע"ג (19.3.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת