פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית
משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
3078/12
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המערערת:
פרי ירוחם חברה לרכב בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
אריה חברה לביטוח בע"מ
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב
(כב' השופטת הבכירה
חנה ינון
) מיום 4.4.2012,
שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בת"א 196243/02
בשם המערערת:
עו"ד אביר בראל
בשם המשיבה:
עו"ד דן הדר
פסק-דין
1.
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת הבכירה חנה ינון ), מיום 4.4.2012, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בת"א 196243/02.
2.
המערערת והמשיבה הגישו תביעה ותביעה שכנגד (ת"א 196243/02), שעניינן מחלוקות כספיות בנוגע לתשלום דמי פרמיה עבור ביטוח, שנערך על ידי המשיבה לצי כלי הרכב של המערערת. פסק הדין הראשון ניתן ביום 2.8.2005. תביעת המשיבה נגד המערערת התקבלה ואילו התביעה שכנגד נדחתה. המערערת הגישה ערעור על פסק הדין הראשון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"א 2963/05). ביום 24.1.2007 ניתן פסק דין מוסכם בערעור ונקבע, כי פסק הדין הראשון, ככל שהוא מתייחס לתביעה שכנגד יבוטל, הצדדים יחזרו לבית המשפט להשלמת פסק הדין, מבלי שבית המשפט יהיה כבול לתוצאה הקודמת, תוך התייחסות פרטנית ומתן פסק דין מנומק לגבי טענות המערערת בתביעה שכנגד. לאחר מתן פסק הדין תישמר לכל צד הזכות להגיש ערעור ואף להתייחס בו לתביעה העיקרית, אם יהא בכך צורך. הצדדים שבו לבית משפט קמא ולאחר שמיעת הצדדים ניתן ביום 7.2.2008 פסק דין שני הדוחה את התביעה שכנגד. המערערת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי גם על פסק הדין השני (ע"א 1386/06). ביום 12.4.2011, התקבל הערעור ונקבע, כי פסק הדין המשלים עדיין חסר דיון מנומק כנדרש וכי הצדדים יחזרו לבית המשפט שידון בכל המחלוקות שבין הצדדים העולות בתובענה שכנגד והנוגעות לתגמולי הביטוח ודמי חלוקת רווחים.
3.
ביום 3.11.2011 התקיימה ישיבה מקדמית בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון ) ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט קבע, "שאין מדובר במשוא פנים, אלא בתיק שהוחזר מבית המשפט המחוזי שדן בערעור על מנת לדון בשנית בתביעה שכנגד. התביעה העיקרית הוכרעה, וראיות התיק בשלמות נשמעו זה מכבר, ובנסיבות אלה אין אפשרות לפסילת שופט... ולהעברת התיק לשופט אחר". על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. המשיבה הגישה תגובתה לערעור ומבקשת את דחייתו.
4.
דין הערעור להידחות ולוּ בשל העובדה שצורף לו תצהיר שלא כדין. המערערת מבקשת לייחס לבית משפט קמא אמירות, המצוטטות מפיו, שנאמרו במהלך ישיבת ההוכחות, ללא שנמצא להן ביסוס בפרוטוקול הדיון. פרוטוקול הדיון הינו אבן בוחן למהימנות הטענות נגד בית המשפט וקיים קושי רב לבחון אמירות אלו ללא עיגון בפרוטוקול. יתרה מכך, האמירות המיוחסות לבית המשפט לא הובאו לעיונו במסגרת בקשת הפסילה או בגדרה של בקשה לתיקון הפרוטוקול ולא נתקבלה עמדתו בעניין זה. כלל ידוע הוא כי לא ניתן להוסיף לערעור נימוקים שלא הועלו בבקשת הפסילה ולצרף ראיות חדשות בלא שניתן לכך היתר מבית המשפט של ערעור. היתר כזה לא ניתן (יגאל
דיני פסלות שופט 348 (2006)).
המערערת מוסיפה וטוענת, כי החזרת התיק מערכאת הערעור לבית המשפט פעמיים לאחר מתן שני פסקי דין, מצדיקה את פסילת המותב. טענה זו דינה להידחות. הלכה פסוקה היא כי אין בעצם הדיון המחודש בתיק כדי להביא לפסילת השופט (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 272 (2006)). הדין אינו שונה גם כאשר מדובר בדיון מחודש בפעם השנייה. המבחן היחיד הוא האם קיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה" כך שניתן לראות בהליך כולו "משחק מכור". אין זה מצב הדברים במקרה דנא. עוד אציין, כי נראה שמדובר בתחושה סובייקטיבית של המערערת ולא באמירות שיש בהן להקים עילת פסלות.
5.
אשר על כן, הערעור נדחה. המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של
20,000 ש"ח.
ניתן היום, ט"ז באייר התשע"ב (8.5.2012).
ה נ ש י א