ע"א 3443/12 דיסקונט ישראל שוקי ההון ואח' נ. סופיה לוין

1.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן ) פסל עצמו מלדון בהליך המתנהל בין בעלי הדין (להלן – החלטת הפסלות ). מכאן הערעור שלפניי.

2.

ההליך בו נתקבלה החלטת הפסלות הוא תובענה שהוגשה בשנת 2008 על ידי המשיבים 4-1 (להלן – התובעים ) נגד המערערים והמשיבים 12-5. בהליך התנהלו הליכים מקדמיים, לפני כבוד השופטת מ' אגמון-גונן . בהחלטה שניתנה ביום 26.3.2012, ציינה השופטת כי הובא לידיעתה שאדם מסוים עמו הייתה לה היכרות אישית בעבר, ששמו מר לוכסנבורג, הינו בעל עניין באחת הנתבעות, אינוונטק חברה להשקעות בע"מ, היא המערערת 4 (להלן – אינוונטק ). השופטת אגמון-גונן הורתה לבעלי הדין להציג את עמדתם בנוגע לנתון זה. המערערים הודיעו ביום 15.4.2012, כי לוכסנבורג מחזיק בעקיפין באחוז מסוים ממניות אינוונטק. אחזקות אלה, כך מסרו המערערים, הגיעו לרשותו רק לאחר הגשת התובענה. עוד נאמר בהודעה, כי לוכסנבורג לא היה מעורב בניהול ההליך ולא יהיה מעורב בו בעתיד. הנתבעים האחרים (המשיבים 12-5) הצטרפו להודעת המערערים. התובעים, מצידם, ציינו כי הם סבורים שמן הראוי שכבוד השופטת אגמון-גונן תפסול עצמה מלדון בהליך.

3.

ביום 19.4.2012 החליטה השופטת אגמון-גונן לפסול עצמה מלדון בהליך. על החלטה זו נסוב הערעור שלפניי. יוער, כי בהודעת הערעור ביקשו המערערים לתקן מספר טעויות שנפלו בהודעה שמסרו לבית המשפט המחוזי ביום 15.4.2012, בכל הנוגע להיקף האחזקות של לוכסנבורג באינוונטק, ובהתייחס למועד בו החל לוקסנבורג להחזיק במניותיה של אותה חברה.

4.

שקלתי את טענות בעלי הדין והגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעור. עסקינן בערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי לפסול עצמו מלדון בהליך. מקובל ליתן, במסגרת ערעור פסלות, משקל נכבד לעמדתו של שופט הסבור כי עליו לפסול עצמו כאמור. לצד זאת, אין ליתן לעמדת השופט משקל מוחלט, שכן שופט אינו רשאי לפסול עצמו בהיעדר עילת פסלות אובייקטיבית (ראו, ע"פ 5796/07 יום טוב נ' מדינת ישראל , פיסקה 4 (לא פורסם, 13.8.2007); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 355-353 (2006) (להלן – מרזל )). במקרה דנא, התשובה לשאלה אם קיימת עילת פסלות, במובן האובייקטיבי, הינה גבולית. קיימים לגביה טעמים לכאן ולכאן. בהתחשב בעמדת השופטת אגמון-גונן שהובאה בהחלטת הפסלות ובכך שההליך החל להתברר בינתיים לפני שופט אחר (אף כי טרם נשמעו הוכחות), ונוכח העובדה שלא ניתן ליתן תשובה נחרצת וחד משמעית לשאלה אם מתקיימת בנסיבות המקרה עילת פסלות אובייקטיבית, איני סבור כי יש להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לפסול עצמו מלדון בהליך.

5.

הערעור נדחה, איפוא. לא ייעשה צו להוצאות, כשהטעם לכך הוא שהתובעים צירפו לטיעוניהם, בלא קבלת רשות, ראיות שלא הוצגו לפני בית המשפט המחוזי (ראו, ע"א 3078/12 פרי ירוחם חברה לרכב בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 4 (טרם פורסם, 8.5.2012); מרזל , בעמ' 348).