ע"א 3126/01 אחמד עבד אלחמיד נ. מדינת ישראל

1.המערער הורשע בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, נהיגה בחוסר זהירות וקלות ראש, אי ציות להוראת שוטר, עקיפה בדרך ללא פנייה, נהיגה במהירות מופרזת והפרעה לשוטר מילוי תפקידו ונדון למאסר לתקופה של 24 חודשים, מתוך זה 18 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו כן הוא נפסל מהחזק רשיון נהיגה לתקופה של 5 שנים.

2.מעשה שהיה כך היה: המערער עקף במכוניתו מספר כלי רכב אשר נסעו לפניו, חצה קו הפרדה ועבר למסלול הנגדי, המשיך בעקיפה נכנס לצומת ונסע בצורה מסוכנת. הוא נצפה על ידי ג'יפ של משטרה, אך כשזה הורה לו לעצור לא עצר, המשיך במנוסה במהירות העולה על 160 קמ"ש כשהג'יפ המשטרתי רודף אחריו נוסע בנסיעה עקלתונית על הכביש כשהוא מסכן חיי אדם. הוא לא עצר אף כשניידת משטרה הורתה לו לעצור, תוך סיכון חיי אנשי משטרה ועוברים ושבים, ועבר צומת באור אדום; ואז נורו לעברו יריות על ידי אנשי המשטרה והוא נפגע. כשנחסם לבסוף על ידי אנשי משטרה הוא התנגד למעצרו. עקב פציעתו אושפז המערער כמה ימים.

הערעור שלפנינו סב על חומרת העונש.

3.המקרה שלפנינו הוא יוצא דופן בחומרתו בטיבו ובנסיבותיו. בית המשפט המחוזי הביא בחשבון את הנסיבות המקלות וגם אנו נתנו עליהן את דעתנו וגם עיינו בתסקירי שירות המבחן שהוגשו לנו. הגענו לכלל מסקנה שגם אם מביאים בחשבון את פציעתו של המערער ואת נסיבותיו האישיות אין עילה מספקת להתערב בעונש. לא למותר לציין שהמערער כבר עבר עבירת תחבורה קודמת ולא למד את לקחו.

בכל הנסיבות אין אנו סבורים שיש מקום להתערב בעונש ואנו דוחים את הערעור.